חוק שירות המדינה משמעת
אם אתם עובדי מדינה, חשוב שתכירו את החוק הבא. אם, חלילה, תפתח נגדכם חקירה ותואשמו בביצוע עבירת משמעת, תוכלו לדעת מהן האפשרויות העומדות בפניכם. משרד עורכי הדין שלנו מסביר הכל במאמר שלפניכם.
חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") חל על עובדי מדינה, ביניהם: מורים, עובדים במשרדי הממשלה, עובדי המוסד לביטוח לאומי ועוד, ומטרתו היא להגן על אמון הציבור וליצור הרתעה יעילה כלפי עובדי ציבור מפני מעשים שמהווים מעילה באמון.
מכח חוק זה קם בית הדין למשמעת של עובדי מדינה, שתפקידו הוא לשפוט את עובדי המדינה על עבירות משמעת.
עובדי מדינה כפופים לכללי אתיקה מיוחדים, שנקבעו בתקשי"ר (תקנון שירות המדינה). חריגה מהכללים עלולה להוביל להעמדה לדין משמעתי.
מה נחשב כעבירת משמעת?
אם עובד מואשם בביצוע עבירת משמעת, ניתן יהיו להעמידו לדין בפני בית הדין למשמעת. השאלה מהי עבירת משמעת בעבודה, מקבלת תשובה לא מלאה בחוק. סעיף 17 לחוק מגדיר בצורה כללית מהן עבירות משמעת, וקובע כי עובד מדינה שעשה בישראל או בחו"ל אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
- עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה.
- לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק, תקנה, הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו.
- התנהג באופן שאינו הולם את תפקידו כעובד המדינה או התנהג בצורה העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה.
- התנהג בצורה לא הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו.
- השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.
מנוסח הסעיף עולה, כי התוכן שאפשר ליצוק לביטוי "עבירת משמעת" הוא לעתים רחב והגבולות אינם ברורים. התנהגויות רבות יכולות להיחשב כהתנהגויות שפוגעות בשירות המדינה, ומאידך התנהגויות אחרות אולי לא ייכנסו להגדרת החוק.
נשאלת השאלה היכן עובר קו הגבול? ההגדרה הרחבה הזו יכולה להוביל למצבים, שבהם עובד מדינה יוחשד בהתנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בשמו הטוב של שירות המדינה, וחקירה נגדו והגשת תביעה יכתימו את שמו, וזאת מבלי שמדובר בעבירה על התנהגות ספציפית שנאסרה בחוק. על כן, חשוב להתייעץ בהקדם עם עורך דין ולברר מהן הזכויות שעומדות לכם בהליך.
עבירות משמעת נוספות
לצד המעשים המנויים בסעיף 17 לחוק, ניתן לראות בפסיקה אישומים בעבירות משמעת נוספות וספציפיות, כגון: דיווחים כוזבים, הטרדה מינית, מרמה והפרת אמונים ועוד.
כך למשל, בבדמ (ים) 4/19 נדון עניינו של נאשם, אשר כיהן כחוקר באגף החקירות בנציבות שירות המדינה, והועמד לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים. ב-70 מועדים שונים, במשך כארבע שנים, הנאשם דיווח דיווחים כוזבים בטופס דיווח השעות החודשי, בכך שהצהיר שעשה שימוש ברכבו לצורך ביצוע עבודות החוץ כאשר בפועל עשה שימוש ברכב האיגום של המשרד.
בית הדין המשמעתי הרשיע את הנאשם, וגזר עליו את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת שתנוכה ב-10 תשלומים, הורדה בדרגה אחת למשך שנה אחת, פסילה מתפקידי חקירה וטוהר המידות לתקופה של 3 שנים.
בית הדין קבע, כי העבירה של דיווחים כוזבים היא עבירה חמורה, וחלה על הנאשם מעצם תפקידו חובת זהירות מוגברת; אולם כאן מדובר בטעות שנגררה ובהתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם, אין להשית עליו אמצעי משמעת של פיטורין, שכן הוא חמור מידי.
אמצעי משמעת על ידי בית הדין
על נאשם שמורשע בביצוע עבירת משמעת, רשאי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להטיל אחד או יותר מאמצעי המשמעת הבאים (סעיף 34 לחוק): התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שבית הדין יקבע, הפקעת משכורת, העברת עובד המדינה לתפקיד אחר, פסילה למילוי תפקידים מסוימים לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, במידה ולתקופה שיקבע; פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או חלקם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים, פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע.
בנוסף, בית הדין למשמעת מוסמך להורות כי עובד המדינה ישיב כל זכות שקיבל שלא כדין בעקבות ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.
מהי עבירת משמעת חמורה?
כאשר עובד מדינה בצע עבירת משמעת חמורה, אמצעי המשמעת שבית הדין יטיל על העובד יהיה קשה יותר, וייתכן שאף יוטלו מספר אמצעי משמעת על העובד. עבירת משמעת בעבודה, בין אם מדובר בהתנהגות שאינה הולמת את התפקיד, במסירת דיווחים כוזבים או בהטרדה מינית, עלולה להעמדה לדין בגין עבירת משמעת ולנקיטת אמצעי משמעת חמורים ע"י בית הדין, במקרה שיוחלט כי הנאשם אשם בביצוע העבירה. מובן, שבכל מקרה בית הדין יבחן עד כמה חמורה הייתה העבירה בנסיבות ובתדירות בהן היא בוצעה.
כך למשל, בעש"מ 1928/00 בעניין ברוכין נדונה המדיניות השיפוטית שבית הדין למשמעת צריך לנקוט כלפי מקרים של הטרדה מינית בשירות הציבורי, ונקבע כי: "הטרדה מינית, כעבירת משמעת, כוללת צורות שונות ומשונות של התנהגות פסולה שיש לה אופי מיני. יש בהן, בקצה אחד, צורות קלות מבחינת הפסול המוסרי והפגיעה בקורבן, ויש בהן, בקצה השני, צורות חמורות מבחינה זאת.. לכן ברור, שהחומרה של אמצעי המשמעת בכל מקרה ומקרה אמורה לתת ביטוי לחומרה של ההטרדה המינית באותו מקרה. בהתאם לכך, אמצעי המשמעת במקרה של הטרדה מינית עשויים לנוע מאמצעי קל כמו התראה או נזיפה … ועד אמצעי חמור כמו פיטורים משירות המדינה תוך שלילת זכויות לפיצויים ולגמלה ואף פסילה לשירות המדינה".
נקבע, כי במקרים חמורים של הטרדה מינית, מן הראוי לנקוט אמצעים חמורים, כלומר: פיטורים משירות המדינה, ואם הנסיבות מצדיקות זאת, אולי גם אמצעים נוספים שנלווים לפיטורים, כמו שלילת הזכות לפיצויי פיטורים ולגמלה ואף פסילה משירות המדינה.
שלילת פיצויי פיטורין – עבירת משמעת
שלילת פיצויי פיטורין בגין ביצוע עבירת משמעת אינה נפוצה, שכן מדובר באמצעי חמור, אשר בית הדין ינקוט רק במקרים המצדיקים זאת וכאשר אין די בהטלת אמצעי משמעת אחר שפגיעתו בנאשם פחותה.
בעש"מ 1928/00 נקבע, כי יש לפסול את המשיב מלשרת בשירות המדינה לתקופה של חמש שנים מיום שפיטוריו ייכנסו לתוקף. עם זאת, נקבע שאין מקום לפגוע בזכויותיו הכספיות שמגיעות לו ע"פ דין, כולל פיצויי פיטורים.
חשוב לציין, כי בהליך המשמעתי, עובד המדינה רשאי להיות מיוצג בידי עו"ד שיבחר, ואם אינו יכול להרשות לעצמו לעשות כן, הוא יכול לבקש מאב בית הדין למשמעת, שימנה לו סנגור.
אם נפתחה נגדכם חקירה בחשד לביצוע עבירת משמעת או אם הועמדתם לדין בפני בית הדין המשמעתי, מומלץ כי תתייעצו בהקדם עם עורך דין שמתמחה בדין משמעתי לעובדי מדינה.
במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין שישמחו לסייע לכם.
:
:מאמרים מומלצים