מהו חוק האזרחות והכניסה לישראל?
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 הוא חוק ישראלי ששולל מתן אזרחות ישראלית או תושבות בישראל לפלסטינים שבני הזוג שלהם שוהים כדין בישראל. החוק נחקק מחדש בשנת 2022 לאחר שהחוק המקורי נחקק ב-2003, בתקופת האינתיפאדה השניה כהוראת שעה, והוארך בכל פעם לשנה אחת – עד לשנת 2021 אז נמנעה הכנסת העשרים וארבע לחדש אותה. החוק הנוכחי נחקק גם הוא כהוראת שעה ונדרש לחידוש תקופתי.
במאמר זה יסקור עורך דין יהושע פקס, שותף מייסד במשרדנו העומד בראש מחלקת הגירה לישראל במשרד את הרקע לחקיקת החוק וסעיפיו המרכזיים. משרד עורכי הדין שלנו, המתמחה בענייני הגירה לישראל, לו סניפים בירושלים ותל אביב, מתמחה בין היתר בחוק האזרחות והכניסה לישראל, והסדרת מעמד בישראל לפלסטינים, שהם בני זוג של מי ששוהים כדין בישראל.
מדוע נחקק חוק האזרחות והכניסה לישראל?
שני טעמים עומדים בבסיס החוק: 1.) טעם בטחוני – חשש מהמשך ביצוע פעילות חבלנית עוינת על ידי פלסטינים נושאי תעודת זהות ישראלית בעקבות איחוד משפחות עם ערבים אזרחי או תושבי ישראל, כפי שקרה לא מעט במהלך האינתיפאדה השניה, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל; 2.) טעם דמוגרפי – חשש מאיום על עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בשל הגירה לא מבוקרת של אוכלוסייה ערבית לתחומי המדינה. הנימוק הזה נחשב לבעייתי יותר מבחינת תכליתו, שכן הוא פוגע בזכויות האדם של המיעוט הערבי במדינה. לאור זאת, מנסה המדינה להצניע את העובדה ששיקול זה הוא אחד השיקולים שהובילו לחקיקת החוק.
מה נקבע בבג"ץ איחוד משפחות?
עוד מיום חקיקת החוק המקורי בשנת 2003, הוא היה שנוי במחלוקת. הוגשו לגבי חוקיות החוק עתירות שונות, שאוחדו לכדי דיון אחד שזכה לכינוי "בג"ץ איחוד משפחות". בסופו של דבר נדחו העתירות על חודו של קול אחד, ברוב של שישה שופטים מול חמישה. למרות ששופטי הרוב הכירו בקיומה של הזכות החוקתית לחיי משפחה, הם קבעו כי המדינה אינה חייבת לאפשר לעותרים לקיימה דווקא בשטח ישראל. השופטים אף פסקו שהפגיעה בזכויותיהם החוקתיות של העותרים היא "מידתית", ועל כן הותיר בג"ץ את החוק על כנו.
מהי מטרת חוק האזרחות והכניסה לישראל?
סעיף 1 לחוק קובע כי: "מטרתו של חוק זה לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של תושבי האזור, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכול בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה".
על מי חל חוק האזרחות והכניסה לישראל?
סעיף 2 לחוק מגדיר את ה"אזור" כ"כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה" ואת "תושב האזור" כ"מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור, וכן מי שמתגורר באזור אף שאינו רשום במרשם האוכלוסין של האזור, ולמעט תושב יישוב ישראלי”, כשהמטרה היא כמובן להחריג את תושבי ההתנחלויות מתחולת החוק. על פי התוספת לחוק, פרט ל"אזור" (השטחים), חלות הוראות החוק המשמעותיות גם על תושבי מדינות האויב איראן, לבנון, סוריה ועיראק.
מהי הגבלת האזרחות והישיבה בישראל הקבועה בחוק האזרחות והכניסה לישראל?
סעיף 3 קובע: "בתקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין, לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן לו רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, ומפקד האזור לא ייתן לתושב האזור היתר לשהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".
מה החריגים להגבלת האזרחות והכניסה לישראל?
- היתר שהייה לבני זוג: סעיף 4 לחוק קובע כי "על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לאשר בקשת תושב האזור למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור – (1) לגבי תושב האזור שגילו מעל 35 שנים – לשם מניעת הפרדתו מבת זוגו השוהה כדין בישראל; (2) לגבי תושבת האזור שגילה מעל 25 שנים – לשם מניעת הפרדתה מבן זוגה השוהה כדין בישראל";
- רישיון ישיבת ארעי לבני זוג בעלי היתר: סעיף 5 לחוק קובע כי "על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור, שבן זוגו אזרח ישראלי או תושב ישראל, אם יש בידו היתר לשהייה בישראל מאת מפקד האזור והוא שוהה בישראל כדין מכוח אותו היתר, והתקיימו בו שני אלה: (1) גילו מעל 50 שנים; (2) הוא שוהה בישראל כדין עשר שנים לפחות". סעיף 10 לחוק קובע ש"רישיון לישיבת ארעי שניתן לפי חוק זה יינתן לתקופה של שנתיים".
- היתר לגבי ילדים: סעיף 6 לחוק קובע כי "על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, לפי שיקול דעתו – (1) לתת לקטין תושב האזור שגילו עד 14 שנים רישיון לישיבה בישראל לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל; (2) לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור לקטין תושב האזור שגילו מעל 14 שנים לשם מניעת הפרדתו מהורהו המשמורן השוהה כדין בישראל, ובלבד שלא יוארך היתר כאמור אם הקטין אינו מתגורר דרך קבע בישראל".
- היתר ורישיון במקרים הומניטאריים מיוחדים: סעיף 7 לחוק קובע כי: "(א) על אף הוראת סעיף 3, רשאי שר הפנים, מטעמים הומניטריים מיוחדים, בהמלצת ועדה מקצועית שמינה לעניין זה (בסעיף זה – הוועדה) – (1) לתת רישיון לישיבת ארעי בישראל לתושב האזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, שבן משפחתו שוהה כדין בישראל; (2) לאשר בקשה למתן היתר לשהייה בישראל בידי מפקד האזור, לתושב האזור שבן משפחתו שוהה כדין בישראל". סעיף 7(ב) מקנה לשר הפנים את הכוח להקים ועדות לעניין לבחינות בקשות מטעמים הומניטאריים מיוחדים, וקובע את הרכבן.
- היתרים נוספים: סעיף 8 לחוק קובע: "על אף הוראות סעיף 3, רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהייה בישראל למטרה כמפורט להלן: (1) טיפול רפואי; (2) עבודה בישראל; (3) למטרה זמנית, ובלבד שהיתר לשהייה למטרה כאמור יינתן לתקופה מצטברת שלא תעלה על שישה חודשים".
- היתר מיוחד: סעיף 9 לחוק קובע כי "על אף הוראות סעיף 3, רשאי שר הפנים להעניק אזרחות או לתת רישיון לישיבה בישראל, לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת, ורשאי מפקד האזור לתת לתושב אזור היתר לשהייה בישראל, אם שוכנעו כי התושב או האזרח כאמור מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה וכי הוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הביטחון, הכלכלה או עניין חשוב אחר של המדינה, או שהענקת האזרחות, מתן הרישיון לישיבה בישראל או מתן ההיתר לשהייה בישראל, לפי העניין, הם מעניינה המיוחד של המדינה".
באילו מקרים לא יינתנו היתרי שהייה או רישיונות ישיבה?
מניעה בטחונית: סעיף 11 לחוק עוסק באי-מתן היתר שהייה או רישיון ישיבה במקרים בהם המבקש או בני משפחתו עלולים להוות סיכון בטחוני למדינת ישראל, על בסיס "חוות דעת מאת גורמי הבטחון המוסמכים" (הכוונה בעיקר לשירות הביטחון הכללי).
באילו מקרים יבוטלו היתרי שהייה או רישיונות ישיבה?
הפרת אמונים: סעיף 12 לחוק קובע: "בלי לגרוע מסמכותו של שר הפנים לפי כל דין, שר הפנים יבטל היתר לשהייה בישראל או רישיון לישיבה בישראל שניתן לפי חוק זה אם הוכח להנחת דעתו כי מי שההיתר או הרישיון בידו עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל כהגדרתה בסעיף 11א לחוק הכניסה לישראל".
ייעוץ משפטי בענייני חוק האזרחות והכניסה לישראל – צרו קשר
אם כן, במאמר זה סקר עורך הדין יהושע פקס מהן הוראותיו המרכזיות של חוק האזרחות והכניסה לישראל. אם יש לכם שאלות לגבי הנושא או צורך בסיוע בכל נושא הקשור להסדרת מעמדם של פלסטינים תושבי האזור בישראל, עורך דין הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעמוד לרשותכם. אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.
המאמר נכתב בשיתוף עורך הדין אדם ג'ונסון.
:
: