זכאות לאזרחות גרמנית ליוצאי דנציג – גדנסק

בחודשים האחרונים פרסם הפרלמנט הגרמני שורה של תקנות לחוק היסוד הגרמני בנושא אזרחות. התקנות משמשות כהקלות חסרות תקדים ומאפשרות למאות אלפי צאצאי קורבנות הרדיפה הנאצית לקבל דרכון גרמני.

הרבה ערים מזרח אירופיות לאחר מלחמת העולם הראשונה היו שלוחות רחבות שהכילו כמות גדולה של תושבים בעלי אתנוס גרמני. אחת מהן הייתה עיר הנמל גְדַנְסְק (דאנציג) שנמצאת בצפון פולין על הים הבלטי. העיר הכילה גם כמות לא קטנה של יהודים שהחלו לעזוב במספרים גבוהים בשנות ה-30, עקב השפעות אנטישמיות שהחדירה המפלגה הנאצית לתושבים הגרמניים.

על-פי התחיקה החדשה של הבונדסטאג הגרמני, אותם יהודים שעזבו את העיר ויצאו ממנה החל מתאריך ה-30.1.1933 – עליית המפלגה הנאצית לשלטון – זכאים לקבלת אזרחות גרמנית יחד עם צאצאיהם. בכתבה זו אנו מעוניינים להסביר את זכאותם של יהודי העיר וההיסטוריה שלהם.

זכאות לאזרחות גרמנית ליוצאי דנציג – גדנסק

במשך חמש מאות שנים חיו יהודים בעיר, שברוב שנותיה נקראה דנציג בשל שיוכה לאימפריה הגרמנית או ליתר דיוק לאימפריה הפְּרוּסִית (שהיוותה את הבסיס למה שאנו מכירים כגרמניה המודרנית). בחלוף הדורות היו יהודי העיר עסקנים, תעשיינים, בנקאים וסוחרים מוצלחים, כמו גם רבנים מפורסמים. בין הידועים שבהם היו מאיר פוזנר, אברהם דנציג, ד"ר יצחק לנדוי, שהקים את הסניף הציוני הראשון בעיר, אלחנן אשכנזי, ישראל ליפשיץ ועוד. לא מעט מבין יהודייה היו ממוצא רוסי שהעדיפו לעבור מערבה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הוחלט על ידי מדינות ההסכמה בחוזה ורסאי, כי העיר תלקח מהמעצמה הגרמנית ותעמוד כשטח נייטרלי ("עיר החופשית") בחסות האו"ם. אולם, 90% מתוך אוכלוסייה מקומית בת כ-350 אלף תושבים היו ממוצא גרמני. עובדה זו היוותה בעיה קשה במשך הזמן, ובמיוחד בעת עליית הנאצים ב-1933, שגרמה לפתיחת שלוחה מיידית של המפלגה גם בדנציג (דנציג הוא הוא השם הגרמני בעבר ואילו הפולני הוא גדנסק).

שנת 1929 היוותה את פסגתה של הקהילה היהודית כאשר מנתה כמעט כ-10 אלפים נפשות. הקהילה שגשגה ונבנה בית כנסת מפואר בסגנון נאו-קלאסי עתיק ומרשים, כפי שהיה נהוג בשכבות הגבוהות דאז בגרמניה וצרפת. בית הכנסת הגדול הכיל כאלפיים מושבים. בשנת 1937 תעמוד הקהילה על 12 אלף איש, אולם מעמדה החברתי וקרנה ירדו משמעותית.

עם התקדמותו והתחזקותו של משטר הרייך השלישי החלו יהודי העיר לעזוב אותה בשל הנזקים שנגרמו להם (בדומה לגרמניה גם בגדנסק היו הרשויות תולות שלטי ענק שהכפישו את היהודים כנצלנים שחיים על דמם של אחרים וקראו להם לעזוב את המדינה). למעשה הנסיגה האדירה במספרם החלה משנת 1937, כאשר היגרו לארצות הברית וישראל.

בדצמבר 1938 נהרס בית הכנסת בליל הבדולח – Kristallnacht. עם פתיחת מלחמת העולם השנייה ב-1.9.1939 נותרו בעיר כ-1,200 יהודים בלבד, כאשר רובם קשישים. הנותרים נשלחו לגטו ורשה או למחנות עבודה אחרים באירופה.

אזרחות גרמנית עבור יוצאי גדנסק

על אף ואזור גדנסק רבתי מנה בשעתו כמעט 2,000 קמ"ר ונשלט על ידי האו"ם, כיום גרמניה מחשיבה את האזור שהיה מאוכלס במספר גבוה של יהודים כאזור מושפע ונרדף. לכן, מעניקה אזרחות גרמנית לכל מי שיוכל להוכיח כי ההורים סבים סבים-רבים שלהם יצאו מהאזור בין השנים 1933-1945.

הסיבה היא בשל הזרועות הנאציות הרחבות שהגיעו לאזורים רבים באירופה וגרמו לבריחתם של יהודים רבים ולמרבה הכאב גם למותם של מיליונים. מסמך רשמי המעיד כי אחד מאבותיכם הישירים חי באזור המדובר יעיד על זכאותכם. מסמך כמו תעודת לידה, תעודת עלייה, תעודת נישואין, דיפלומה ממוסד אקדמי וכד'.

לא אחת משרדינו שבירושלים ותל אביב נתקלים בלקוחות אשר חסרים את המסמכים הנזכרים ואובדי עצות כיצד ניתן להתקדם במקרה כזה. חשוב להאיר כי ניתן לערוך חיפוש בארכיונים המקומיים ולוודא אם קיימים המסמכים או שלא. במקרים רבים משרדינו הצליחו למצוא את המסמכים הנדרשים ולסייע ללקוחותינו בהוצאת אזרחות גרמנית.

יחד עם זאת, המשרד מתמחה בכל הנוגע לקבלת אזרחות אוסטרית לפי החוק החדש. שתי המדינות, גרמניה ואוסטריה פותחות בשנים האחרונות את שעריהן בפני קהל מרובה של ישראלים ומעודדות צאצאי נרדפים להגיש תביעה ולזכות בקבלת האזרחויות האירופיות.

יצירת קשר

משרדנו מעסיק צוות מקצועי מומחים בהוצאת אזרחויות אירופיות בעל ניסיון רב בתחומי ההגירה, ומומחיות בדינים הפנימיים של המדינות הנזכרות. במשרד ישנן מחלקות תרגום המסייעות לתרגם מסמכים לגרמנית, ספרדית, צרפתית, פורטוגזית וכו'. צרו עמנו קשר היום על מנת לקבוע זכאותכם.