התאזרחות תושבי קבע
כיצד מתבצעת התאזרחות תושבי קבע בישראל? תושבי קבע המעוניינים להתאזרח נדרשים להגיש בקשה להתאזרחות ברשות האוכלוסין וההגירה. זאת בכפוף לעמידה בתנאי הסף להגשת הבקשה, הכוללים שהות רציפה בישראל, השתקעות או כוונה להשתקע בישראל, ידיעת השפה העברית וויתור על אזרחות נוספת. במקרים מסוימים ניתן לקבל פטור מחלק מהתנאים הנ״ל. במאמר זה יפרט על התהליך הנדרש לצורך התאזרחות תושבי קבע עורך הדין יהושע פקס, שותף במשרדנו ומומחה לדיני הגירה לישראל.
מה ההבדל בין תושבי קבע לאזרחי ישראל?
במדינת ישראל, כמו במרבית מדינות העולם, מעמד של תושב קבע אינו זהה למעמד של אזרח. ואולם, יש לציין כי תושבי קבע בישראל נהנים מהרוב המוחלט של זכויות המוענקות לאזרחי המדינה. בכלל זה, תושבי קבע בישראל זכאים להחזיק בתעודת זהות ישראלית, נהנים מזכויות סוציאליות הניתנות על-ידי המוסד לביטוח לאומי לפי חוק (דמי אבטלה, קצבת הבטחת הכנסה ועוד) ואף זכאים להצביע בבחירות לרשויות המוניציפליות. להבדיל מכך, תושבי קבע אינם זכאים להצביע בבחירות לכנסת, ואין באפשרותם לקבל דרכון ישראלי. ההבדל המשמעותי מכל הוא כי על פי חוק, תושבות קבע בישראל עשויה לפקוע, שעה שמעמד של אזרח נותר יציב וקבוע (למעט במקרים נדירים של שלילת אזרחות או ויתור עליה).
תושבי קבע המעוניינים לקבל הכרה בתור אזרחי ישראל, יוכלו, בכפוף לעמידה בתנאים הנדרשים לשם כך, להגיש בקשת התאזרחות. ההליך הנדרש מצריך הגשת בקשה ברשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, וצירוף של מסמכים וראיות התומכים בבקשה. מדובר בהליך העשוי להיות מורכב מבחינה ביורוקרטית, ומומלץ להיעזר במסגרתו בעורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל. להלן נפרט על סוגיות עיקריות במסגרת ההליך.
באילו מקרים תושבי קבע זכאים לקבלת אזרחות ישראלית?
ככלל, על תושבי קבע המעוניינים להתאזרח לעמוד בכל התנאים הבאים: (1) שהות בישראל במועד הגשת הבקשה; (2) רצף של שהייה בישראל במשך 3 שנים מתוך 5 השנים שקדמו למועד הבקשה; (3) זכאות לרישיון ישיבת קבע בישראל; (4) השתקעות של תושבי הקבע בישראל זה מכבר, או כוונה להשתקע בישראל; (5) ידיעת השפה העברית; (6) ויתור על אזרחות נוספת של תושבי הקבע. ככל שלתושבי הקבע יש ילדים קטינים אשר להם אזרחות זרה, הם יידרשו לוותר עליה הנוספת גם כן. בנוסף לכל אלה, נדרש כי לא תהיה מניעה לביצוע הליך ההתאזרחות מטעמים פליליים או ביטחוניים.
באילו מקרים ניתן לקבל פטור מהתנאים הנ״ל?
ככלל, קיימת אפשרות לקבלת פטורים במקרים מסוימים מחלק מהתנאים המחייבים לצורך התאזרחות שציינו לעיל. לדוגמה, תושבי קבע ששירתו בשירות סדיר בצה״ל, או בשירות מוכר אחר (דוגמת שירות משטרתי או שירות לאומי), יהיו פטורים מכל התנאים הנ״ל, מלבד התנאי של השתקעות בישראל או כוונה להשתקע בה. פטור זה יחול גם על מי ששכלו בן או בת עקב שירות ילדיהם בצה״ל או בשירות מוכר. כמו כן, מבקשים שגילם מעל 60, או שגרו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי ערב הקמת מדינת ישראל – פטורים מתנאי ידיעת השפה העברית. ייתכנו פטורים נוספים במקרים פרטניים.
מה התהליך הנדרש לצורך התאזרחות תושבי קבע?
הגשת בקשה להתאזרחות מחייבת הגעה פיזית של המבקשים ללשכת האוכלוסין הקרובה למקום מגוריהם (באופן עצמאי או בליווי בא כוח מטעמם). במעמד הפגישה עם פקידי הרשות, על המבקשים להציג תעודת זהות ודרכון זר, ולמסור את טופס הבקשה. לטופס יש לצרף ראיות המעידות על כך שמרכז חייהם של תושבי הקבע ב-3 השנים טרם הגשת הבקשה היה בישראל. ראיות אלה יכולות להיות, בין היתר, מסמכים ממקום עבודתם (כגון תלושי משכורת), אישורים על ניהול חשבון בנק בישראל, אישורים על מגורים בישראל (כגון חוזה שכירות), אישורים על קבלת טיפולים רפואיים בישראל ואישורים על לימודים במוסדות הלימוד בישראל. רשימה זו כמובן אינה ממצה, והמסמכים שיש להגיש תלויים בנסיבות המקרה.
כמו כן, יש לצרף לטופס הבקשה הצהרה של תושבי הקבע המבקשים להתאזרח, וכן הצהרת ויתור על אזרחות נוספת (או אזרחויות נוספות, במידה וקיימת יותר מאזרחות אחת). יש לשלם את אגרת הבקשה, שסכומה עומד, נכון לשנת 2022, על סך של 175 ש״ח. לאחר שתוגש הבקשה, יהיה על המתאזרחים להוכיח כי אכן ויתרו על האזרחות הזרה הנוספת (או האזרחויות הנוספות). קבלת האזרחות בפועל תותנה בהצהרה על אמונים למדינת ישראל (נוסח ההצהרה: ״אני מצהיר/ה שאהיה אזרח/ית נאמן/ה למדינת ישראל״).
התאזרחות תושבי קבע – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל
במאמר זה פירטנו על התנאים לצורך התאזרחות של תושבי קבע בישראל. לכל שאלה נוספת בנושא ניתן ליצור עמנו קשר, ועורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לספק עבורכם מענה מקיף ומקצועי. משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל ובליווי אזרחים זרים ובני משפחותיהם בהליכי הסדרת מעמד חוקי בישראל מול הרשויות וכלל הערכאות המשפטיות.
:
: