השיטה האדברסרית במשפט הישראלי
מהי שיטת המשפט הנהוגה בישראל? שאלה זו חשובה כדי שנבין גם את מערכת המשפט בישראל ודרך עבודתה וכיצד מתנהלים משפטים ודיונים בין כותלי בית המשפט.
עם קום המדינה ירשנו מהבריטים את "המשפט המקובל", בו משמש השופט כ"מכריע פאסיבי" על פי עובדות וטיעונים וראיות ועדים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין. המובן של "מכריע פאסיבי" הוא כי אסור לשופט להתערב בסכסוך בין הצדדים או ליטול חלק פעיל בזירת ההתגוששות, אלא מי שאמור להביא את הראיות ולחקור ולנבור כדי להוכיח או להראות את צדקת טענותיו או הגנתו הינו הצדדים לסכסוך.
שיטה זו גם נקראת "השיטה האדברסרית" או ה"יריבנית", מהמילה "Adversary" שפירושה "יריב", בדומה למשחק כדורגל, בו השחקנים הם שתי קבוצות אשר משחקים לצורך ניצחון, והשופט רק מנתב ומכוון את הלך המשחק בהתאם לחוקים הרלוונטיים, ואינו מאתר את העובדות או הראיות. כך גם בשיטה האדברסרית.
הגם שבשיטה זו אמור להיות "חבר מושבעים" הנבחרים מהעם, ושאמורים לתת פסק דין במשפט זה או אחר, בעיקר הפלילי, מדינת ישראל לא אימצה הסדר זה, אלא בחרה בדרך של שופטים בעלי מיומנות בחוק ובמשפט אשר הופקד בידם לתת את פסק הדין.
שיטת המשפט האינקוויזיטורית:
במדינות אחרות, כמו בצרפת, ובניגוד לשיטה האדברסרית, אומצה שיטת משפט אחרת, שנקראת "השיטה האינקוויזיטורית", בה נוטל בית המשפט חלק אקטיבי ופעיל בניהול המשפט וקביעת העובדות במקרה המובא בפניו. בשיטה זו השופט נוטל חלק פעיל בחקירה והגעה לחקר האמת בעצמו, ואף יכול למצוא עובדות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו.
לפי שיטה זו, השופט גם יחפש מיוזמתו מהן העובדות הרלוונטיות למקרה, וינסה לאתרן, בעוד שבשיטה האדברסרית השופט לא עושה כן, אלא יקבל את העובדות והראיות כפי שיציגו בפניו הצדדים.
השיטה האדברסרית:
לפי שיטה זו, הצדדים לסכסוך מתייצבים בפני השופט, כל צד פורס את טענותיו בפניו, התובע, או התובעת, את טענות התביעה והנתבע, או הנתבעת, את טענות ההגנה. המשפט יכול להתנהל בפני השופט כאשר כל צד מביא את עדיו וראיותיו, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי והחוקים הרלוונטיים, כמו דיני הראיות. בתום המשפט הצדדים מגישים את סיכומי טענותיהם, אם זה בעל פה או בכתב, ובית המשפט נותן פסק דין על סמך כל אלה.
הווה אומר כי במהלך ניהול ההוכחות וחקירת העדים, מי שאמור לחקור אותם הם הצדדים עצמם, או באי כוחם, ואסור לשופט להתערב בשאלות או לשאול שאלות מיוזמתו, אלא במקרה ואחד הצדדים מתנגד לשאלה זו או אחרת, עם הבאת נימוק להתנגדותו, ואז על השופט להחליט אם לאשר את השאלה או לפסול אותה. השופט גם יכול להתערב בזירת הסכסוך כאשר יש לו "שאלות הבהרה" על מנת שיבין יותר את הנקודה, או הנקודות, שכבר הועלתה, או הועלו, בין הצדדים. לפי שיטה זו, אין לשופט סמכות לאתר מסמכים או עדים ואינו מחפש עובדות, בניגוד לשיטה האינקוויזיטורית.
כמובן שהשופט הוא זה שמנתב את ההליך בהתאם לחוקים ולתקנות סדרי הדין, ואם הוא רואה שהמשפט "סוטה מהנתיב שלו" הוא יכול להחזירו לסדר, או אם למשל אחד הצדדים מאריך בחקירה יתר על המידה או חוזר על שאלות או מעליב את העד או גורם לאי סדר בעבודת בית המשפט, לבית המשפט סמכות להחזיר את הצדדים לתלם הנכון, אם זה מבחינת הליכי הפרוצדורה וסדרי הדין או כללי האתיקה המקצועית.
פועל יוצא מכך ברור כי אסור לשופט להביע עמדה נחרצת בתוצאת המשפט בטרם עת ולפני שהמשפט הסתיים, ואסור לו להיות לצידו של צד זה או אחר, או מעין "עורך דין" לאחד הצדדים. או מה שנקרא איסור משוא פנים – במידה ועוד מתחילת המשפט השופט היושב בדין רואה שאחד הצדדים לסכסוך מוכר לו אישית או שיש ביניהם חברות או שלמשל השופט עבד בעברו במשרד של אחד מעורכי הדין המייצגים, כי אז עליו לפסול את עצמו מיוזמתו, או שהוא יכול להמשיך בניהול המשפט כאשר הוא גילה לצדדים את המצב, ובכל זאת הצדדים הביעו הסכמה שהשופט ימשיך לדון בתיק.
באותה מידה גם הצדדים יכולים לבקש לפסול את השופט מלשבת בדין, וזאת מכוח סעיף 77א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984, שם מפורטות העילות לפסלות שופט, כאשר הסעיף הנ"ל קובע את העילה הכללית, כדלקמן:
"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.".
המדובר בסעיף כללי אשר מונה מספר סיטואציות לאפשרות פסלותו של שופט. ככלל, אם אחד הצדדים רואה כי השופט התנהג במשוא פנים כלפי הצד האחר, או שהפך למעין יריב של אחד הצדדים ונטל חלק פעיל במחלוקת בין הצדדים לטובת צד זה או אחר, כאשר טרם הסתיים המשפט, או שהוא קרוב משפחה או ידיד או חבר של אחד הצדדים, או שכאמור נמנה בעברו על אחד מעורכי הדין של משרדו של אחד הצדדים, סיטואציות אלה ואחרות שהובאו בסעיף 77א' הנ"ל ו/או בפסיקה, כי אז אותו צד, שחש מקופח, יכול לבקש מהשופט לפסול את עצמו מלשבת בדין, ולנמק את בקשתו. השופט ידון בבקשה מיד וינמק את החלטתו. במידה והשופט דוחה את בקשת הפסלות, כי אז אפשר לערער על החלטתו לבית המשפט העליון, וזאת כמותווה בסעיף הנ"ל.
אם יש לכם שאלות נוספות או אם אתם זקוקים לעזרה משפטית מעורך דין לענייני נזיקין או סדרי הדין בישראל, אתם מוזמנים לפנות אלינו. משרדינו ממוקמים בירושלים ובתל אביב.
:
:מאמרים מומלצים