הפסקת ההליך המדורג במסגרת הסדרת מעמד בישראל עקב גירושין או סיום הקשר הזוגי
לא פעם מגיע הקשר הזוגי בין זוגות מעורבים לכדי סיום או גירושין, תוך כדי הסדרת מעמד חוקי בישראל עבור בן או בת הזוג האזרחים הזרים, בין אם מדובר בזוג נשוי או בני הזוג חיים כידועים בציבור עם בנות זוג אזרחיות זרות בישראל. באילו נסיבות יתאפשר לבני זוג זרים להישאר בישראל גם לאחר פירוק הקשר הזוגי? הנהלים בנושא מורכבים, ולהלן יסביר עליהם עורך דין מיכאל דקר ממשרדנו, המתמחה בתחום ההגירה לישראל.
משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון מקצועי רב בייצוג וליווי של זוגות בהליכי הסדרת מעמד עבור בני זוג זרים, לרבות במקרים של הפסקת ההליך המדורג עקב גירושין או סיום הקשר הזוגי.
סיום הקשר הזוגי תוך כדי הסדרת מעמד
הסדרת חיים משותפים בישראל עבור זוגות נשואים או ידועים בציבור המורכבים מבני זוג ישראלים ומבני זוג זרים, דורשת עמידה בכללים רבים שנקבעו בנהלי משרד הפנים לגבי זוגות נשואים ובנהלים לגבי זוגות ידועים בציבור. בכלל זה, על בני הזוג לעבור הליך מדורג, במסגרתו מוארכת האשרה (ויזה) לצורך שהייתם בישראל מעת לעת.
לעתים, במהלך הליכי הסדרת מעמד בישראל, מגיע הקשר הזוגי לכדי סיום (או גירושין, אם בני הזוג נשואים). עולה השאלה מה יעלה בגורל בני הזוג הזרים במצב שכזה. יש הטועים לחשוב כי הדבר מוביל לביטול אוטומטי של זכאותם להישאר בישראל. להלן נסביר על הנהלים בנושא ונראה כי לא כך בהכרח הם פני הדברים, במיוחד במקרים בהם בני הזוג היו נשואים ויש להם ילדים משותפים.
ההליכים לאחר סיום הקשר הזוגי
הנוהל העוסק בנושא קובע כי לאחר דיווח על הפסקת הקשר ייערך ראיון, במסגרתו תיבחן כוונת בני הזוג הזרים להישאר בישראל. לאחר מכן יופסק ההליך המדורג ויוחלט האם יועבר עניינם של בני הזוג הזרים לוועדה בינמשרדית, המורכבת מנציגים ממשרדי הממשלה, משטרת ישראל ורשות האוכלוסין. המלצת הוועדה תועבר למנכ״ל רשות האוכלוסין, אשר יחליט האם יוכלו בני הזוג הזרים להישאר בישראל מטעמים הומניטריים. הגדרת המושג ״טעמים הומניטריים״ רחבה מאוד ותלויה בנסיבות כל מקרה ומקרה.
התנאים להעברת עניינם של בני הזוג הזרים לוועדה הבינמשרדית
באופן עקרוני, הנוהל בנושא עוסק רק בזוגות אשר היו נשואים ואשר יש להם ילדים משותפים. אם לבני הזוג יש ילדים משותפים, המקרה יועבר לוועדה הבינמשרדית בהתקיים כל התנאים הבאים: רשות האוכלוסין התרשמה לגבי כנות הקשר הזוגי במהלכו; לבני הזוג הזרים הוענקה ויזת תושב ארעי אשר ניתנה בעקבות ההליך המדורג; חלפה למעלה ממחצית תקופת ההליך המדורג; הילדים המשותפים מצויים במשמורת בני הזוג הזרים או שקיים קשר רציף עמם, וכן חוות דעת של פקיד סעד או עובד סוציאלי קבעה כי עזיבת בני הזוג תפגע משמעותית בילדים.
חשוב לציין כי חריגה מכללי הנוהל עשויה להתאפשר, אם נמצא כי על פניו קיימים טעמים הומניטריים שאינם קשורים בסיום הקשר הזוגי. כלומר, בפועל הנוהל עשוי לחול גם על מקרים בהם בני זוג חיו כידועים בציבור, או שאינם עומדים בתנאים אחרים. דוגמה לכך היא מקרה בו הזוג נשוי מבחינה פורמלית, אך בני הזוג חיים בנפרד. אם יש להם ילדים משותפים, או זיקה משמעותית אחרת לישראל, עניין בני הזוג הזרים עדיין עשוי להיבחן בפני הוועדה הבינמשרדית.
אפשרויות ערעור על החלטות משרד הפנים
אם לא הועבר עניינם של בני הזוג לוועדה הבינמשרדית, ניתן להגיש ערר פנימי ללא שיהוי תוך 21 יום. על החלטת מנכ״ל רשות האוכלוסין, בעקבות המלצת הוועדה, ניתן להגיש ערר בפני בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, ולאחר מכן ניתן אף להגיש ערעור מינהלי בפני בית המשפט לעניינים מינהליים. הסבר מורחב בנושא ערעורים על החלטות משרד הפנים תמצאו במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו.
צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל
גם במקרים של סיום הקשר הזוגי או גירושין במהלך הליכי הסדרת מעמד בישראל, הישארותם בישראל של בני זוג זרים עדיין עשויה להתאפשר. לשם כך, חשוב כי בני הזוג הזרים יפעלו ככל הניתן למען הכרת זכויותיהם ושמירה עליהם. אם הנכם זקוקים לייעוץ או סיוע בנושא, תוכלו ליצור קשר עמנו ועורך דין ממשרדנו ישמח לעמוד לשירותכם. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בדיני הגירה ובהסדרת מעמד בני זוג זרים בישראל, לרבות במקרים של סיום הקשר הזוגי או גירושין.
:
: