דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

היתר שהייה בישראל מטעמים הומניטריים

Michael Decker

תנאי ההגירה לישראל ייחודיים במספר אופנים. ראשית, המדינה מוגדרת יהודית אך דמוקרטית. בכל הקשור לתנאי הגירה, ישנה העדפה ברורה ליהודים והגדרה זו מקבלת ביטוי בחקיקה בחוק השבות, תש"י 1950.

מי שאינו יהודי יתקשה לקבל אזרחות בארץ, אך חוק האזרחות, תשי"ב 1952 מגדיר את המצבים בהם הדבר אפשרי:

  • שוהה בישראל לפחות 3 שנים משום אשרת שהייה קבועה
  • השתקע בישראל או שיש בדעתו לעשות כך
  • יודע את השפה העברית במידה סבירה
  • ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שכך יעשה ברגע שיהיה אזרח ישראלי

במידה והתקיימו כל התנאים הללו שר הפנים, שהוא האוטוריטה העליונה מבחינת מתן אזרחות, יוכל להעניק לו אזרחות, אך הוא לא מחויב לכך. חוק האזרחות מקנה לשר את הזכות לפסוח על חלק מהתנאים ולהעניק אזרחות גם אם הוא לא מילא את כולם, על כן מדובר בקווים מנחים בלבד, ששר המפנים בסופו של דבר הוא המחליט.

 

בקשה להסדרת מעמד מטעמים הומניטריים – מי יכול להגיש בקשה למקלט ומה התהליך?

את הבקשה יכול להגיש כל נתין זר אשר סבור כי חזרתו ארצה תסכן את חייו באופן מוחשי, באופן מקוון.

לאחר קבל אישור על שליחת הטופס במייל, ישלח לפונה הודעה על מפגש עם ממונה ביקורת הגבולות במתקן האכיפה בבני ברק וההתייצבות הפיזית במועד זה היא חובה. מי שלא יתייצב יראה כמי שוויתר על בקשתו.

הממונה יוודא את פרטיו ויזמינו לראיון נוסף ומקיף להשלמת ההליך שם תונפק ויזה בהתאם להוראת נוהל הטיפול במבקשי מקלט.

 

התנאים להגשת בקשה למקלט

התנאים מתבססים על נוהל הטיפול במבקשי מקלט ואלו עיקרם:

  • מבקש מקלט שבזמן הגשת הבקשה הוא שוהה בישראל מעל שנה ואינו מחזיק ברישיון שהיה תקף יקבל רישיון לישיבת ביקור זמני ויאסר עליו לעבוד למשך 6 חודשים מיום הגשת הבקשה. הרישיון יוארך מעת לעת עד לקבל החלטה בעניינו, אם לא ניתנה כזו בתום 6 חודשים יוכל לעבוד.
  • מבקש מקלט שבזמן הגשת הבקשה שוהה בישראל פחות משנה ואינו מחזיק ברישיון שהיה תקף, יקבל רישיון לישיבת ביקור זמני אך תיאסר עבודתו למשך 3 חודשים מיום שהגיש את הבקשה. בדומה לסעיף הקודם גם כאן רישיונו יוארך עד לקבלת החלטה בעניינו והוא יוכל לעבוד בתום 3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
  • מבקשי מקלט שהם בני זוג ובקשתו של אחד מהם נדחתה, יוכל בן הזוג השני לבקש שבן זוגו לא יורחק מהארץ עד לסיום בירור בקשתו שלו
  • בדיקת עברו הפלילי של המבקש באמצעות משטרת ישראל. מבקש בעל עבר שיכול לסכן את שלום הציבור בקשתו תדחה.
  • ככלל, מבקשי מקלט שהם נתיני מדינות אויב או מדינה עוינת לא יקבלו אשרת שהיה בארץ ובקשתם תידחה.

 

אישור שהייה בישראל

הריאיון עם עובד מרשות האוכלוסין וההגירה הוא החלק החשוב ביותר בהליך קבלת הבקשה ויש לעשותו לאחר ייעוץ משפטי מתאים על ידי עורך דין מומחה בתחום ההגירה ובעל ניסיון מתאים. בסופו יוחלט אם לאשר את הבקשה או לא. משמעות הדחיה היא כי על המבקש לצאת מן הארץ תוך 7 ימים במקרה של דחיה על הסף או תוך 30 יום בדחיה רגילה.

הריאיון יערך בשפתו הרשמית של ארץ מוצאו של המבקש או כל שפה אחרת שמובנת לו ובמקרה הצורך יערך באמצעות מתורגמן. הריאיון יתועד בכתב וכן בוידאו.

אם המרואיין מיוצג על ידי עו"ד, תותר נוכחותו במהל הריאיון, אך הוא יוכל להעיר הערות לפני ובתום הריאיון ולא במהלכו.

עם זאת ישנם מספר עליות לדחיית הבקשה על הסף לאחר הריאיון שיש לשים אליהם לב:

  • בקשה שהוגשה לאחר שנה מכניסת המבקש לארץ, אלא אם הוצגו במסגרת הריאיון הוכחות לטעמים מיוחדים שמסבירים איחור זה. ככל שהאיחור ארוך יותר הסיכוי לקבלת הבקשה קטן יותר.
  • בקשה שהוגשה על ידי עובד זר ונמצא במהלך הריאיון שטענותיו חסרות בסיס או מופרכות.
  • הטענות מוצדקות אך אינם מגבשות את היסודות הקבועים באמנת הפליטים.

חשוב לציין שעל כל בקשה שנדחתה ניתן לערער לבית הדין לערערים וזאת בהתאם לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.

אם הבקשה לא נדחתה על הסף יארך דיון במליאת הוועדה לעניין בקשות אלו והמלצותיה, אם יהיו בהם כדי לקבל את הבקשה, יועברו לשר הפנים שיחליט בה החלטה סופית. אם הוחלט להעניק להכיר במבקש כפליט יוענק לו רישיון ישיבה מסוג א/5 לשנה אחת.

עד 3 חודשים לפני פקיעת הרישיון יש לפנות שוב ללשכת מנהל האוכלוסין לתיאום תור לצורך הארכת תוקפו. אם לא קיימים שינויים בנסיבות ובכלל זה עבר פלילי בזמן השהייה, הרישיון יוערך לשנה נוספת, בהארכה שנייה לשנתיים ולהארכה שלישית לשלוש שנים. אם לא התקבלה החלטה בעניין הפליט מטעמים שאינם תלויים בו תוקף האשרה יוארך אוטומטית בשלושה חודשים.

 

שינויים במדיניות הפסיקה בנושא מבקשי מקלט

נושא ההגירה לארץ עבר תמורות ושינויים מאז קום המדינה ועד עתה וכיום בית המשפט העליון נותן דעתו לנושא זכויות האדם ולעובדת מדינת ישראל חתומה על אמנת ג'נבה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 המחייבות אותה להעניק ויזות, למי שנמלט למדינתו וחזרתו עשויה לסכן את חייו.

ניתן ללמוד ממדיניות זו בשורה של פסיקות בג"צ אשר ביטלו ומיתנו חוקים שתפקידם היה להגביל את מתן הוויזות לפליטים, כאשר פסל את התיקון לחוק למניעת הסתננות במספר ורסיות. כך למשל פסל בספטמבר 2013 את התיקון המאפשר להחזיק במעצר שוהים בללתי חוקיים למשך עד 3 שנים בשל פגיעה לא מידתית בזכות החוקתית לחירות.

באוגוסט 2015 פסל בפעם השלישית את התיקון לחוק וקבע שזמן השהייה במתקן חולות במשך 20 חודשים אינו חוקתי. עם זאת, השופטים אישרו כי מסתננים חדשים שיתפסו יאסרו לשלושה חודשים, אך מי ששהה במתקן חולות מעל לשנה ישוחרר.

נשיאת העליון דאז, מרים נאור, כתבה בין היתר בפסק הדין כי "השמתם של מסתננים במרכז שהייה עשויה לסייע בצמצום תופעות שליליות הקשורות בהגירה, אולם אין להשלים עם הגבלת חירות המסתננים השוהים במרכז השהייה למשך תקופה כה ארוכה, גם אם ניצבת ביסודה תכלית ראויה. הרף שנקבע אינו מידתי ודינו להתבטל… לא אכחד: לא מרכז השהייה כפי שהוקם לימים ב'חולות' עמד מול עיני כאשר כתבתי דברים אלה. כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי-שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל לשבור שבר".

באוגוסט 2017 בג"צ באפריל 2020 בג"צ פסל את "חוק הפיקדון" שחייב את המסתננים להעביר חמישית משכרם לפיקדון מיוחד שיוחזר לאליהם עם היציאה מהארץ על מנת לעודד אותם לעזוב.

 

עז במקום מלוכה

אחד המקרים המשעשעים ביותר שנידונו לאחרונה הייתה בקשת נסיכה אפריקאית ילידת 78', נוצרייה, נשואה וללא ילדים, לקבל מקלט בישראל משום שהיא עניינה מעוניינת להתמנות לתפקיד מלוכה במקום אחותה.

אימם של הנסיכות נפטרה ב-2018, אחותה מונתה במקומה כמלכה אך היא נפטרה חודשיים לאחר מות אימה וכעת מיועדת להיות המלכה בארצה. אלא שלא נראה שהתפקיד קסם לה, והיא העדיפה להמשיך לנהל את הסלון בבעלותה. היא נסעה לעיר הבירה, שם הונפק לה דרכון וקיבלה אשרת כניסה לארץ כתיירת אך כשהגיע ארצה הגישה בקשה למקלט.

היחידה לטיפול בבקשות מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים בחנה את הבקשה והגיע למסקנה שלא סביר שסירובה לקבלת המלוכה תביא לסכנת חייה. מהחוק המקומי עולה כי מי שמסרב לתפקיד מסורתי רשאי להעניקו לכבשה או עז ומאחר שאין ענישה בגין הסירוב, אין צורך במקלט מדיני.

מאז בקשה זו הוגשו עוד שתי בקשות למקלט על ידי גבר ואישה, בנפרד, ששניהם טענו כי סירבו לקבל תפקיד מלוכה בארצם ביבשת אפריקה.

 

הסוגיות המאפשרות מעמד פליט בארץ משתנות לפי רוח התקופה והפסיקה ודורשות ליווי משפטי מתאים. משרדנו עוסק בעלייה והגירה לישראל, בהסדרת מעמד בישראל ובמשפט מנהלי ואזרחי. כמו כן, המשרד מייצג לקוחות מול משרד הפנים בערכאות משפטיות, כגון: בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים, בית המשפט לעניינים מנהליים ובית המשפט הגבוה לצדק בהליכי ערר ועתירות מנהליות כנגד חוקיות החלטות משרד הפנים, מעמד הפליטות וסוגיות הגירה נוספות. במשרדנו תמצאו מגוון עורכי דין המומחים לתחום ההגירה ובעל ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם, לייעץ לכם ולענות לכם על כל שאלה.

 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה