עורך דין הטרדה מינית בעבודה - הטרדה מינית בעבודה

התפתחות תנועת ME TOO הגדירה והביאה לקדמת הבמה והפכה לשיחת היום את נושא ההטרדות המיניות הן בעבודה, והן בחיים האישיים.

הטרדה מינית כשמה כן היא: מטרד כפוי בעבור צד אחד, בעלת אופי מיני, בין אם במילים, במעשים, או במגע.

הטרדה מינית יכולה להתקיים במספר אופנים וצורות: הערות ומגע מיניים לרבות הטרדות מילוליות או פיזיות ולעיתים גם וגם על רקע הזהות המגדרית.
לעיתים יש קושי בזיהוי והפרדה של התנהגות של הטרדה מינית לבין רומנטיקה או חיזור. כך בעוד שצד אחד (המטריד) יכול לתפוס את ההתנהגות המטרידה כאקט של חיזור ורומנטיקה, הצד השני (המוטרד) יכול לתפוס את אותה ההתנהגות בדיוק כהטרדה מינית.
כך כאשר יש רצון והסכמה בין הצדדים אותה הפעולה תחשב לרומנטית אך כשצד אחד אינו מעוניין בה אותה הפעולה תחשב להטרדה מינית.

אם כך היכן עובר הגבול בין רומנטיקה והטרדה מינית?

לעיתים הערה בודדת תיחשב להטרדה מינית ולעיתים דפוס התנהגות של מילים או מעשים.
הדבר בעיקר תלוי ברמת האופי המיני של כל אחד מההערות והמעשים והאופן שבו הם קורות ברצף כרונולוגי.

הטרדה מינית קשורה גם לנורמות החברתיות הקיימות סביבנו, כך בעוד שלפני כמה עשורים מחמאה על גוף האישה או מכה בישבנה נחשבו למחמאה, כיום בעקבות התפתחות תנועות נשים בעולם ובפרט תנועת הME TOO – שינו את התפיסה בכך שהתנהגות מסוג זה אינה נחשבת עוד למחמאה אלה להטרדה מינית.
אותן תנועות נשים למעשה הביאו את השיח על הטרדה מינית וההגדרה להטרדות מיניות לכל מקום, ושינו את התפיסה הכללית לגביהן כך שכיום נותרים פחות ופחות אזורים "אפורים" בנושא זה מבעבר, ומה שבעבר לא היה נחשב כהטרדה, היום נחשב להטרדה מינית העולה לכדי עבירה פלילית ומזכה בפיצויים.

לעיתים הטרדה מינית יכולה לעלות לכדי התעללות מינית ובריונות.

חוק למניעת הטרדה מינית בעבודה אשר נחקק בשנת 1998 הגדיר בפועל שורה של שישה סוגים של הטרדות מיניות, וקבע כי התנהגות שכזו הינה עבירה פלילית ועוולה אזרחית בגינן ניתן להגיש תלונה במשטרה, לתבוע בבית המשפט ואף לקבל בגין עבירה זו פיצויים.

ששת העילות בחוק למניעת הטרדה מינית הן:

(1) סחיטה באיומים, אשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.

(2) מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין, כלומר מעשים לצורך גירוי מיני או סיפוק מיני בכפיה למוטרד כשהוא אינו רוצה בכך.

(3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעונין בהצעות האמורות, אולם כאשר מדובר ביחסי מרות בין המטריד והמוטרד לרבות יחסי עבודה, יחסי טיפול, ובפרט יחסי תלות, אין צורך כי המוטרד יראה בפועל כי אינו מעוניין בהטרדה.

(4) התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות;

(5) התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית;

בעקבות התפתחות המדיה, האינטרנט, והרשתות החברתיות, בשנת 2014 תוקן החוק למניעת הטרדה מינית, לכך שכעת גם הפצת תמונה או סרטון בעל אופי מיני יחשב להטרדה מינית.

(5א) פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום.

חשוב לציין ולהבין כי אף על פי שעיקר החוק למניעת הטרדה מינית חוסה תחת חוק העונשין וככזה העוברים על העילות המנויות בו להטרדה מינית נחשבים כעבירה פלילית אשר בגינו מוגש כתב אישום כנגד העבריין המטריד, אשר לבסוף צפוי למאסר של שנתיים בהתאם לחוק, עומדת לנפגעי ההטרדות גם סנקציה אזרחית.

לנפגעי ונפגעות ההטרדה המינית עומדת הזכות במישור האזרחי לתבוע את המטריד ואף לזכות בכספי פיצויים עד מאות אלפי שקלים ללא הוכחת נזק.

החוק מגדיר כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, וזו לשון החוק:

בית המשפט רשאי לפסוק בשל הטרדה מינית או בשל התנכלות פיצוי שלא יעלה על סך 120,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי והודעה על הסכום המעודכן תפורסם ברשומות;

כך בסע׳ש 2597-01-15 פלונית נ' אלמוני:

התובעת עבדה בשירות הנתבע בפיצרייה אשר בבעלותו ובניהולו (להלן: "הפיצרייה"), תקופה בת כשלושה חודשים, והתפטרה. התובעת, נערה בת 18 ,טענה כי החלה לעבוד בשירות הנתבע, שהיה באותה עת בן 53 ,אב לילדים וסב לנכדים, היא נפלה קורבן למסכת של הטרדות מיניות במסגרת יחסי העבודה, אשר כללה, בין היתר, הערות והתייחסויות רבות, חוזרות ונשנות, בעלות אופי מיני בוטה, אשר הגיעו לשיאם בשני מקרים בהם נגע בה וביצע בה מעשים מגונים. בגין מעשים אלה, התובעת התפטרה מעבודה ואף נזקקה לטיפול נפשי.

ביה"ד פסק כי בין התובעת לנתבע התקיימו יחסי מרות ; וכי התובעת סבלה מהטרדה מינית שנעשתה כלפיה מצד הנתבע, וחייב את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בסך של 180,000 ₪ לפי החוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח- 1998. לא נפסק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש, שאחרת היה מדובר בכפל פיצוי;

מכאן אנו למדים כי בית הדין פסק לתובעת פיצויים בגין פעולות ההטרדה המינית עצמה, ולא בעבור הנזק הנפשי ממנה סבלה התובעת בעקבות הטרדה מינית זו משום שבשיטת המשפט הישראלית אין כפל פיצוי.

הטרדה מינית בעבודה יחסי מרות

הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה אינה מסתכמת רק בהטרדה עצמה בין מנהל ועובד ביניהם יש יחסי מרות, או בהטרדה מינית בין העובדים, אלה במישור מסגרת העבודה למנהל יש תפקיד חשוב בטיפול בתלונות על הטרדה מינית, ובהעברת הדיווח על ההטרדה המינית לגורמים הרלוונטים כקבוע בתקנות.

התקנות למניעת הטרדה מינית (חובות המעביד), התשנ"ח-1998, קובעות את המנגנון עיקרי לטיפול בעבירות של הטרדה מינית במסגרת עבודה. התקנות קובעות כי על המעביד למנות אחראי על מניעת הטרדה מינית בעבודה (רצוי אישה אך לא חובה) לטיפול בתלונות של עובדים על הטרדה מינית בעבודה. וכן תוך כדי ולשם "קיום בירור לשם מתן המלצות למעביד בדבר הטיפול במקרה של הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה" וכן "מתן ייעוץ, מידע והדרכה, לעובדים הפונים אליו" בגין הטרדה מינית ולא רק. כך לשון התקנות. במקום עבודה שבו יש הסדר משמעת, יש לקבוע שהטרדה מינית היא עבירת משמעת חמורה, המאפשרת העמדה של המטריד לדין משמעתי.

כמו כן, החוק קובע כי יש לקבוע בתקנון והחברה איסור מפורש על הטרדה מינית מכל סוג שהוא.

מחפשים עורך דין הטרדה מינית בעבודה? משרדנו ישמח לעמוד לשירותכם בייעוץ משפטי מיטבי.