הגבלת מזומן – המדינה מצמצמת עסקאות במזומן ל-6,000 שקלים
החל מאוגוסט 2022 הממשלה עתידה להגביל עסקאות במזומן ל-6,000 שקלים בלבד. כל עסקה גבוהה מכך שתשולם במזומן תהיה לא חוקית. עד כה החוק הותיר לקיים עסקה במזומן עד ל-11,000 שקלים כשעלות העסקה כוללת מע"מ. מדובר במדיניות נמשכת של השנים האחרונות במטרה להילחם בשוק השחור. למי הדבר טוב ומה זה אומר מבחינתנו, הצרכנים ובעלי העסקים – במאמר שלפנינו.
חוק לצמצום השימוש במזומן, תשע"ח 2018 נכנס לתוקף בתחילת 2019 ומגדיר הגבלות לשימוש בעסקאות במזומנים. בעסקה עם בעל עסק ניתן לשלם עם 11,000 שקלים. בעסקה הגבוהה מסכום זה ניתן לשלם 10% מהעסקה במזומן או 11,000 שקלים, לפי הנמוך בניהם. כעת הסכום צפוי לעמוד על 6,000 שקלים בלבד.
החוק מבדיל בין עוסק – עצמאי, פטור או מורשה, חברה ואף עמותה או מלכ"ר לבין כל מי שלא עונה להגדרה זו ויחשב כאדם פרטי ובכלל זה עצמאי שמבצע עסקה פרטית שלא במסגרת פעילותו העסקית.
על פי התיקון לחוק שאישרה וועדת החוקה של הכנסת ב-27.10.2021, החל מאוגוסט 2022, בעסקאות בין אנשים פרטיים ניתן יהיה לשלם עד 15 אלף שקלים. במקרה והעסקה גבוהה יותר ניתן לשלם עד 10% מהעסקה או 15 אלף שקלים, לפי הנמוך שבניהם.
חוק הגבלת כסף מזומן – מה אומר החוק?
- סכום העסקה המותרת כולל בתוכו מע"מ ותשלומים נלווים לעסקה כגון ביטוח והובלה
- החוק כולל שכר על עבודה ובכלל זה שכר בסיס, שעות נוספות ורכיבי שכר נוספים כגון ימי מחלה וחופשה. מצד שני לא יחשבו כשר תשלומים שהם החזרי הוצאות כגון החזר נסיעות, דמי הבראה, אש"ל, רכב, טלפון וכדומה
- החוק כולל מתנות הנחשבות לעסקאות בין אנשים פרטיים
- החוק כולל עסקאות על קנית כלי רכב פרטיים אך שם סכום ההגבלה יעמוד על 50 אלף שקלים
- במקרה ואחד הצדדים הוא תייר החוק מגביל את העסקה ל-55 אלף שקלים ומעל לכך 10% מהעסקה (הנמוך מבניהם)
- החוק מתייחס לקבלה ונתניה של צ'קים ואוסר על עסק לקבל צ'יק פתוח במקרה של עסקה, שכר עבודה, הלוואה, תאומה או מתנה. אותה מגבלה קיימת גם לאנשים פרטיים אך כאן מדובר בצ'קים מעל 5,000 שקלים.
- תשלומים: החוק מתייחס לכל עסקה כעסקה אחת, גם אם שולמה בתשלומים. אך במקרה של ריטיינר, תשלום קבוע חודשי שהוא אינו תשלום, העסקה תחשב בכל ריטיינר בנפרד.
- פיצול עסקאות: החוק אוסר במפורש על פיצול עסקאות על מנת לעקוף את מטרתו. במקרה כזה הדבר עשוי להיחשב אף כמעשה מרמה, עבירה פלילית הגוררת עונש של עד שלוש שנות מאסר.
- שכירות: החוק מתייחס לקבלת שכירות כעל עסקה לכל דבר. אם התשלום הוא פעם בשנה, יתכן והוא יעבור את הסכום הנדרש, אם התשלום הוא פעם בחודש יש לדאוג שלא יעבור את הסכום המותר בחוק
- נדל"ן:
מטרת החוק היא להילחם בשוק השחור הגורר אחריו שורה של עבירות פליליות כגון העלמות מס, הלבנות הון וגם מימון פשע וטרור. לפי ארגון ה-OECD היקף הכלכלה השחורה בישראל מהווה 6.6% מהתוצר ולכן מדובר בשוק של מיליארדי שקלים. אך לחוק יש מטרה נוספת ופחות מדוברת והיא העברה הדרגתית של כלל העסקאות בישראלים לתשלום באמצעים דיגיטאליים כפי שקורה בשאר מדינות העולם המערבי. למעבר לאמצעים דיגיטאליים ישנם יתרונות רבים מעבר לחוסר יכולת להעלים מיסים, הוא מותיר אחריו עקבות, כל עסקה נרשמת ומסומנת ומאפשר בטיחות, מקשה מאוד על זיופים למיניהם ויוצרת שקיפות. ברשות המיסים מעריכים כי התיקון לחוק יניב לקופת המדינה 150 מיליון שקלים ב-2022 וסכום כפול בשנה שלאחר מכן.
האחריות עוברת למשלם: אם בעבר האחריות לעסקה בשחור הייתה רק על בעל העסק, כעת האחריות היא גם על הצרכן, המשלם, שצפוי לספוג קנסות כבדים בהתאם במקרה ויעבור על החוק.
חוק הגבלת מזומן – על מי החוק לא חל?
החוק התעכב אומנם זמן רב משום לחצים ומחאות מצד בעלי עסקים וארגוני זכויות אדם שטענו כי החוק דווקא פוגע במי שחלש משום שאנשים בעלי כרטיס אשראי מוגבל או ללא חשבון בנק יכולים להתנהל רק באמצעות מזומן.
בסוף 2018 המאבק הגיע לבג"צ כשעמותת מוקד הגישה עתירה ראשונה נגד החוק. בהמשך הגישה גם העמותה החרדית אחריות עתירה ולשכת עורכי הדין, שידועה בהתנגדותה לחוק מטעמיה שלה ביקשה להתצטרך כידידת בית המשפט.
בספטמבר 2019 נאלצה העמותה להסיר את התביעה לאחר ששופטי בג"צ – ניל הנגל, נעם סולברג וג'ורג' קרא הבהירו לה כי אין לה עילה משפטית: "פגיעה בקניין היא לא מילת קסם. שמענו את הטענות, אנחנו לא חושבים שיש עילה משפטית. הצעתנו היא לא לעמוד על הערעור ולו לכדי לחסוך בהוצאות".
החוק לא חל במקרים הבאים:
- העברת כספים בין בני משפחה למעט תשלום שכר עבודה
- עסקאות עם פלסטיניים, עד לתחילת 2021 (אז החוק יחול גם עליהם)
- הלוואות שונות עד לתחילת 2021
מה הסנקציות שהחוק מטיל על העוברים עליו
תחילה, ניתנו 9 חודשים להסתגלות לחוק, ולא ניתנו קנסות אם לא בוצעה עבירה חוזרת, אך מרגע שתקופה זו נגמרה עבירה על החוק גוררת אחריה קנסות כבדים כפי שיפורט:
- עסקה שבוצעה עד 25 אלף שקלים הקנה יהיה 10% מסכומה
- עסקה שבוצעה בין 25 ל-50 אלף שקלים הנס יהיה 15% מסכום העסקה
- עסקה שבוצעה מעל 50 אלף שקלים הקנס יהיה 25% מסום העסקה
- מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה מ-6,000 ועד 8,500 שקלים שיעור הקנס יעמוד על 5%. התיקון לחוק קובע כי לא יוטלו קנסות אלו בתוקפת ההסתגלות שנקבע לשנתיים (עד אוגוסט 2024) אלא בעבירה חוזרת.
במקרה של עבירות חוזרות, יתווסף לקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המינהלי הראשון. עבירה חוזרת היא עבריה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת.
מעבר לכך, כל מעבר על החוק עשוי לגרור אחריו עבירה פלילית של מעשה מרמה שעשויה לגרור אחריה עד 3 שנות מאסר.
כדאי לדעת כי מנתוני רשות המיסים עולה, כי מתחילת אכיפת החוק לאחר תקופת ההסתגלות (פברואר 2019) ועד סוף ינואר 2020 נראה כי 84% מהציבור הפנימו את החוק ומצייתים לו. בסך הכול ערכה רשות המיסים 20,654 ביקורות ונמצאו 3,392 הפרות חוק.
כל מקרה של הפרה חשוב להיות מלווים בעורך דין מומחה בדין הכלכלי ובעל ניסיון מתאים. יש לזכור כי החוק מטיל גם עבירה פלילית שבגינה מאסר עד 3 שנים לעוברים עליו, ולא מסתכם רק בקנסות. הדברים יפים הן לנותן השירות והן למקבלו (הצרכן). משרדנו עוסק בדיני כלכלה ובו תוכלו למצוא עורכי דין מומחים לתחום ובעלי ניסיון של שנים שישמחו לתת יעוץ לכל שאלה, להיפגש וללוותכם.
:
:מאמרים מומלצים