דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

מהן הדרכים לקבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים?

Joshua Pex

אילו דרכים אפשריות לצורך קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים? החוק הישראלי מציע מספר מסלולים להתאזרחות עבור זרים המעוניינים בכך. דרכים אלה כוללות הסדרת מעמד לבן זוג זר וילדיו הקטינים, כאשר מדובר בבני זוג זרים של אזרחים ישראלים (מכוח היות בני הזוג נשואים או ידועים בציבור). קיימת גם אפשרות לקבלת אזרחות ישראלית עבור יהודים שהתגיירו. לצד זאת, קיימים מספר מסלולים חלופיים. במדריך מקיף זה נסקור עבורכם מידע משפטי חיוני בנושא.

במשרדנו, הממוקם בירושלים ובתל אביב, תמצאו עורכי דין המתמחים בדיני הגירה לישראל. למשרדנו ניסיון רב ומוכח בייצוג משפטי של אזרחים זרים בהליכי הסדרת מעמד בישראל, מול רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים ובתי המשפט. משרדנו מלווה משפטית אזרחים זרים ומסייע להם לאורך כל שלבי ההליך של הסדרת מעמדם.קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים

קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים – כיצד זה מתאפשר?

ישראל מוגדרת בתור מדינה יהודית ודמוקרטית, ובהיותה כזו, היא מהווה בית לאומי עבור יהודי העולם. חוק השבות מאפשר ליהודים ואף לצאצאים של יהודים לעלות לישראל ולקבל מעמד של אזרחים. ואולם, אין צורך להתבלבל מהגדרה זו – קבלת אזרחות ישראלית אפשרית גם למי שאינם יהודים. עם זאת, המסלולים להתאזרחות עבור לא יהודים מצומצמים יותר.

אנו יכולים להעיד מניסיוננו כי קבלת אזרחות ישראלית עבור לא יהודים היא בהחלט דבר אפשרי. משרדנו טיפל במקרים רבים של זרים בעלי אזרחות אחרת, וסייע להם להסדיר את מעמדם ולקבל אזרחות או תושבות קבע בישראל. עם זאת, ברוב המקרים מדובר בתהליך מורכב, וחשוב להבין מראש במה הוא כרוך. להלן נציג את המסלולים המרכזיים לצורך קבלת אזרחות בישראל ונפרט על כל אחד מאותם מהם בהרחבה.

אזרחות ישראלית לבן זוג לא יהודי

נישואים וקשרים זוגיים בין זוגות מעורבים הם עניין מורכב בחוק הישראלי. בני זוג המשתייכים לדתות שונות אינם יכולים, ככלל, להינשא בישראל. יחד עם זאת, משרד הפנים הישראלי מכיר בנישואים של זוגות מעורבים שנערכו מעבר לים. בנוסף, החוק מאפשר לזוגות מעורבים שנישאו להסדיר את מעמדם בישראל ולהקנות אזרחות ישראלית לבן הזוג הזר. יש לציין כי במשך שנים רבות הערים משרד הפנים הישראלי לא מעט קשיים על זוגות מעורבים אשר ביקשו לחיות יחד בישראל, ואף הורה לא פעם לבני הזוג הזרים לעזוב את הארץ או להישאר מחוץ לישראל עד לתום ההליך של הסדרת מעמדם.

מצב זה השתנה בעקבות פסק דין חשוב ביותר של בג״ץ משנת 1999 (בג״ץ סטמקה). בפסק דין זה הורה בג״ץ למשרד הפנים לשנות את מדיניותו, ולעבור לבחינה של טיב היחסים וכנות הקשר בין בני הזוג במקום המדיניות הקיימת. אל פסק דין זה הצטרף פסק דין נוסף (עע״ם אורן) שבו נקבעה קביעה דומה לגבי זוגות ידועים בציבור. לאחר פסקי דין אלה, עדכן משרד הפנים את מדיניותו בנושא, וקבע נהלים המגדירים באופן מפורט את התהליך לצורך קבלת אזרחות לבני זוג זרים, נשואים וידועים בציבור.

הנהלים בנושא מבוססים על חוק האזרחות וחוק הכניסה לישראל, והם מגדירים שני מסלולים שונים עבור זוגות נשואים וזוגות ידועים בציבור. חוק האזרחות קובע מסלול ייחודי החל על זוגות נשואים, שנמשך בדרך כלל חמש שנים, ובסופו ניתנת אזרחות לבן הזוג שהוא אזרח זר. המסלול לגבי זוגות ידועים בציבור ממושך יותר, ואורכו כשבע שנים. מסלול זה חל גם לגבי זוגות חד מיניים.

בשני המקרים, הסדרת המעמד נעשית במסגרת הליך המכונה ״ההליך המדורג״. הליך זה מצריך הגשת בקשה לפתיחת תיק חיים משותפים, אשר לאחריה יינתנו לבני הזוג הזרים אשרות שהייה בישראל. יהיה עליהם לעבור ראיונות תקופתיים, שבהם תיבחן כנות הקשר הזוגי ביניהם. לאור היותו של הליך זה ממושך ומסורבל מאוד מבחינה ביורוקרטית, מומלץ להסתייע בעורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל, אשר ילווה משפטית את בני הזוג ויסייע בקידום התהליך.

כיצד ניתן להסדיר מעמד לילדים קטינים של בן זוג זר?

לא פעם לבני הזוג הזרים המבקשים לקבל אזרחות ישראלית יש ילדים קטינים בעלי אזרחות אחרת, אשר נמצאים במשמורת שלהם. מעבר קטינים בין מדינות הוא מטבע הדברים תהליך מורכב יותר מבחינה רגשית וחברתית לעומת מעבר של בגירים, לאור כל הכרוך בכך. בעיה העולה לעיתים תכופות בסיטואציות אלה היא שלילדים הקטינים יש הורה ביולוגי נוסף, וקיים חשש מההשלכות של ניתוקם הפיזי ממנו. החוק הישראלי מכיר בקשיים אלה, ולכן נקבעו כללים מיוחדים בכל הנוגע להסדרת מעמד של קטינים המתלווים להורים המעוניינים לחיות בארץ עם בני זוג ישראלים.

הנהלים בנושא הסדרת מעמד לבני זוג זרים קובעים דרישה מקדמית לגבי קטינים החיים עמם. לפי דרישה זו, יש לקבל את עמדת ההורה הביולוגי אשר חי מחוץ לארץ, לגבי הסדרת מעמד והתאזרחות של ילדיו הקטינים בישראל. הסכמת ההורה השני צריכה להינתן בכתב. ככל שקיימת התנגדות של ההורה השני, הדבר עלול להקשות ולעיתים אף למנוע את האפשרות להסדיר מעמד עבור ילדים קטינים של בני זוג זרים.

במקרים בהם אין כל אפשרות להשיג את עמדת ההורה השני, הנוהל קובע כי יהיה על משרד הפנים לפנות אל ההורה ישירות במטרה לקבל את עמדתו הרשמית. הפניות ייעשו במקרים אלה באמצעות שליחת מכתבים לכתובתו. אם ההורה השני הלך לעולמו, יהיה צורך בהצגת תעודת פטירה רשמית, לרבות תרגום רשמי של התעודה (במידת הצורך) ועריכת אימות כדין.

לגבי קטינים אשר גילם מעל 15, קיימת דרישה נוספת מלבד הדרישות שציינו לעיל, והיא הצגת ראיות לכך שהקטינים נמצאים בחזקת בני הזוג הזרים לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה. הכוונה הן לראיות על כך שהקטינים נמצאים בחזקת הוריהם מבחינה משפטית (דוגמת הסכם גירושין או פסק דין שבו הדבר נקבע במפורש) והן לראיות על כך שהקטינים נמצאים בחזקת הוריהם בפועל. בכל המקרים יש לצרף לבקשה להסדרת מעמד הקטינים דרכון זר שלהם, בעל תוקף של שנתיים לפחות, וכן תעודת לידה מקורית, מאומתת ומתורגמת במידת הצורך.

אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות ליהודים שהתגיירו

עם קום המדינה, החליטו השלטונות בישראל לאפשר זכאות לעליית יהודים לישראל. לפי סעיף 1 לחוק השבות, כל יהודי זכאי לעלות לישראל ובכך להיות אזרח המדינה. חוק זה מאפשר הכרה גם במי שעברו גיור בתור זכאים לקבלת אזרחות, אך לצורך כך עליהם לעבור בקריטריונים השונים לצורך כך. חשוב לדעת כי אמנם הליך הגיור עצמו מורכב וממושך, אך גם ההכרה בגיור לצורך התאזרחות עלולה להיות כרוכה במאבק משפטי.

הנהלים שקבעו הרשויות בישראל לצורך הכרה בגיור מחייבים הוכחה כי הגיור אכן נעשה מתוך רצון כנה להפוך ליהודים, ולא רק על מנת לקבל אזרחות ישראלית. מי שמעוניינים לעלות ארצה ולקבל אזרחות מכוח גיור, יידרשו להוכיח כי ביצעו את הליך הגיור בקהילה יהודית אשר מדינת ישראל מכירה בה. נדרשת חברות בקהילה היהודית למשך לפחות תשעה חודשים לפני הגיור, וכך גם המשך פעילות בקהילה במשך תשעה חודשים לפחות לאחר שניתן אישור לגיור.

לצורך הכרה של מדינת ישראל בגיור, נדרשת הצגת מסמכים שונים בפני הרשויות הישראליות. מסמכים אלה כוללים תעודת גיור אשר נחתמה כהלכה על-ידי בית דין רבני מוכר; מכתב הצהרה של מי שעברו גיור, המתאר את מעורבותו בקהילה היהודית והסיבות שהובילו אותו להתגייר מלכתחילה; מכתב רשמי מטעם ראש הקהילה היהודית או בית הדין הרבני אשר קיבלו את מי שעברו גיור, ובו יפורט התהליך שעברו, לרבות הזמן שבו נמשך התהליך, ההכנות לקראת הגיור ולימודי היהדות שנלמדו; ומכתב רשמי נוסף מטעם ראש הקהילה, בו תפורט מעורבותם של מי שעברו גיור בקהילה היהודית לאחר הגיור.

כפי שניתן להיווכח, מדובר בהליך אשר עשוי להיות מסורבל ומורכב למדי. מסלול זה מיועד למי שמעוניינים באמת ובתמים להמיר את דתם ליהדות ולעלות לישראל מכוח יהדותם. יש לציין כי למרות ניסיונות שונים לשיווי המעמד החוקי של יהודים קונסרבטיבים ורפורמים למעמד של יהודים אורתודוכסיים מבחינה זו, עדיין קיימת נטיה לתת עדיפות למי שעברו גיור אורתודוכסי. לצד זאת, עלולים להתעורר קשיים נוספים בהסדרת המעמד עבור יהודים שהתגיירו, ללא קשר לזרם הדתי אליו הם משתייכים. מידע נוסף ומורחב בנושא תוכלו למצוא במאמר נוסף שהתפרסם באתר משרדנו.

תושבות קבע בישראל – מסלול נוסף וחלופי להליכי קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים

לצד המסלולים שפירטנו לעיל לצורך קבלת אזרחות ישראלית, קיימת אפשרות במקרים רבים נוספים לקבל מעמד של תושבות קבע בישראל. מעמד זה כמעט זהה בערכו לזה של אזרחות ישראלית. ההבדלים העיקריים לעומת אזרחות הם כי תושבי קבע אינם זכאים לדרכון ישראלי ולהצבעה בבחירות לכנסת. כמו כן, מעמד זה עשוי להתבטל במקרים של שהות ממושכת מחוץ לישראל. מעמד של תושבות קבע עשוי להיות רלוונטי עבור בני זוג זרים של אזרחים ותושבי קבע ישראלים, כחלופה לרכישת אזרחות ישראלית. מדובר במסלול מועדף עבור בני זוג זרים אשר מדינת המוצא שלהם אינה מאפשרת רכישת אזרחות נוספת, והם אינם מעוניינים לוותר על אזרחותם האחרת.

כמו כן, מעמד זה עשוי להיות רלוונטי גם במקרים של הורים לחיילים ישראלים או הורים קשישים ובודדים של אזרחים ישראלים. במקרים אלה, מדינת ישראל מאפשרת קבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטריים, לצורך איחוד בין ישראלים לבין הוריהם החיים בגפם מעבר לים. הדבר כרוך בהליך המתפרש על פני מספר שנים, ומצריך קבלת מעמד ארעי בישראל קודם לקבלת המעמד של תושבות קבע.

תושבות קבע עשויה להיות רלוונטית גם לגבי פלסטינים ואזרחים זרים, העשויים לקבל את מעמד זה מטעמים הומניטריים. החוק מאפשר לשר הפנים להעניק מעמד של תושבות קבע (ובמקרים מסוימים אף אזרחות ישראלית) במקרים חריגים. בכלל זה, מקרים בהם הדבר מהווה עניין מיוחד של מדינת ישראל, או כאשר מדובר בתושבים פלסטינים אשר פועלים לקידום ביטחון מדינת ישראל, כלכלת המדינה או עניין חשוב אחר של מדינת ישראל.

לצד כל אלה, קיימת אפשרות לרכישת מעמד קבע מטעמים הומניטריים בקרב מבקשי מקלט או אזרחי מדינות אויב הנשואים או חיים בזוגיות עם אזרחים ישראלים. מדובר במקרים מיוחדים של הסדרת מעמד על רקע קשר זוגי, שכן המדינה תיטה להציב במקרים אלה קשיים ביורוקרטיים רבים יותר על קבלת מעמד רשמי בישראל לאזרחים זרים אלה.

קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים – צרו קשר עם משרד עורכי דין העוסק בדיני הגירה לישראל

במאמר זה פירטנו בהרחבה אודות המסלולים השונים לצורך קבלת אזרחות ישראלית ללא יהודים. לצד כל המסלולים הנ״ל, קיימים מקרים פרטניים נוספים בהם ניתן יהיה לקבל מעמד של תושבות קבע או אזרחות.  אם אתם זקוקים לייעוץ, בדיקת זכאות או סיוע בכל סוגיה הנוגעת לנושא, ניתן לפנות לעורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל ממשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין המתמחים בתחום הסדרת מעמד לאזרחים זרים, ובהליכי התאזרחות בישראל עבור זוגות, בני משפחה ואזרחים זרים בעלי זיקה לישראל.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה