הרשעת שכרות שנייה (מידע משפטי מפי עו״ד תעבורה)

מה הדין במקרים של הגשת כתב אישום בגין נהיגה תחת שכרות, כאשר מדובר בהעמדה שנייה לדין בעבירה זו? באופן כללי, נהיגה תחת שכרות נחשבת לעבירה הנאכפת בצורה מוגברת בשנים האחרונות. החוק מתייחס להרשעה חוזרת בנהיגה תחת שכרות בצורה מחמירה יותר לעומת הרשעה ראשונה, וקובע עונש פסילת מינימום משמעותי, לצד עונשים אחרים שיוטלו. על אף זאת, ייתכנו נסיבות מיוחדות בהן בית המשפט מוסמך לחרוג מעונש זה, ולהטיל פסילה לתקופה מופחתת. במאמר זה יסביר על נושא זה עורך הדין מוטי אורנג׳, מומחה לדיני תעבורה ממשרדנו.

נהיגה בשכרות מוגדרת כיום כעבירת תעבורה משמעותית, והאכיפה לגביה מתבצעת בצורה מוגברת. זאת לאור ריבוי התאונות הקטלניות שהתרחשו על רקע נהיגה בשכרות. מי שכבר נתפסו כשהם נוהגים בשכרות, והוטל עליהם עונש בשל כך, בדרך כלל נושאים עמם עונש מותנה, אשר יופעל במידה וייתפסו נוהגים בשכרות בעתיד. לרוב מדובר בעונש מאסר על תנאי. עונש המאסר על תנאי נועד להוות גורם מרתיע, שימנע חזרה על העבירה בעתיד. כל האמור לעיל מוביל לכך שמי שייתפסו נוהגים בשכרות בפעם השנייה, יימצאו בעמדת פתיחה לא פשוטה כלל. חשוב מאוד להביא זאת בחשבון, ולהיות מוכנים לאפשרות הסבירה שבית המשפט לתעבורה יטיל במקרים אלה עונשים חמורים יותר לעומת אלה המוטלים בגין נהיגה בשכרות בפעם הראשונה. ואולם, כמו בכל סוגיה משפטית, ובייחוד בסוגיות מתחום דיני התעבורה, כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ועשוי להיות משקל רב לנסיבות פרטניות בתיק, אשר יוכל להקל לעיתים על העונש שיוטל במקרים אלה. להלן נפרט על כך.

כיצד החוק מתייחס לעבירה של נהיגה בשכרות לאחר הרשעות קודמות?

התשובה לשאלה זו תלויה, בין היתר, בשאלת העונש שהוטל בגין נהיגה בשכרות בעבר, ובחלוף הזמן ממועד העונש הקודם שהוטל. הסיבה לכך היא כי פקודת התעבורה קובעת כיום הוראות מיוחדות לגבי נהיגה בשכרות. לפי הוראות אלה, בית המשפט מחויב להטיל עונש של פסילת רישיון למשך שנתיים בגין הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות, לצד כל עונש אחר שיראה בית המשפט לנכון (ובכלל זה קנס, מאסר בפועל, מאסר על תנאי, עבודות לתועלת הציבור וכו׳). זאת למעט בנסיבות מיוחדות שעל בית המשפט לפרט בפסק הדין, בגינן ניתן להטיל עונש של פסילת רישיון לתקופה קצרה יותר.

מי שהוטל עליו עונש של פסילת רישיון ונתפס נוהג תחת שכרות וללא רישיון, יהיה חשוף, מטבע הדברים, לכתב אישום בו יואשם בשתי עבירות: נהיגה בשכרות ונהיגה ללא רישיון. מדובר בשתי עבירות חמורות, ולכן במקרים אלה העונש הצפוי בגינן יהיה בדרך כלל גבוה יותר לעומת הרשעה חוזרת בנהיגה בשכרות בלבד. גם מי שיואשמו בנהיגה בשכרות בפעם השנייה, ללא עבירות נוספות בכתב האישום, יהיו חשופים לסנקציות מחמירות. פקודת התעבורה קובעת כי במקרים בהם אדם מורשע בפעם השנייה בגין נהיגה בשכרות בתוך שנה ממועד ההרשעה הראשונה, תוטל על רישיונו פסילת מינימום של 4 שנים, גם כאן למעט בנסיבות מיוחדות בהן בית המשפט יהיה רשאי לסטות מעונש חמור זה. במקרים חמורים יותר של הרשעות חוזרות ״סדרתיות״ בגין נהיגה בשכרות, פסילת המינימום עשויה לנוע בין 5 שנות פסילה ובין פסילה לצמיתות.

מה האפשרויות העומדות בפני מי שעומדים לדין בגין שכרות שנייה?

כפי שהבהרנו לעיל, ההשלכות של נהיגה בשכרות עלולות להיות קשות מאוד, ולכלול הן פסילת רישיון לתקופה ממושכת והן עונשים נוספים. באופן כללי, קיימות שתי דרכי פעולה אפשריות במרבית המקרים של העמדה לדין בגין נהיגה בשכרות בפעם השנייה. אפשרות אחת היא ניהול ההליך במלואו, לרבות הליך הוכחות מול התביעה. במסגרת ניהול ההליך, ניתן לנסות להעלות טענות שונות, בניסיון להוביל לזיכוי מלא או חלקי בכתב האישום. טענה עיקרית שעולה במקרים אלה היא טענה לחוסר מהימנות של מכשיר בדיקת האלכוהול (המכונה ״ינשוף״). עם זאת, יש לדעת כי מדובר בטענות מאתגרות במיוחדת להוכחה, שעה שפסיקת בית המשפט בנושא בשנים האחרונות הכירה במכשיר הינשוף כמכשיר אמין, וכך גם נדחות טענות להפעלתו באופן לא תקין על-ידי שוטרי משטרת ישראל (ראו, למשל, פסק דין של בית המשפט העליון בנושא משנת 2013, בו נדחו על הסף טענות נגד מהימנות מכשיר הינשוף, במקרה שבו הורשע אדם בנהיגה בשכרות).

אפשרות נוספת היא ניהול משא ומתן מול התביעה, בניסיון להגיע להסכמות בין ההגנה לתביעה (המכונות ״הסדר טיעון״) במסגרתם יודו הנאשמים בעבירה או בעבירות המיוחסות להם, וייגזר עליהם עונש מופחת ביחס לזה שיכול היה להיגזר עליהם במקרים של הרשעה לאחר ניהול ההליך הפלילי במלואו. אף שבתי המשפט לא כפופים להסדרי טיעון ויכולים לחרוג מהם, קיימת נטייה לכבד הסכמות בין ההגנה לתביעה ולקבל הסדרי טיעון. במסגרת המשא ומתן מול התביעה, ניתן לעיתים להפנות לאי סדרים או כשלים שנמצאו בחומר הראיות בתיק, באופן שישכנע את התביעה להסכים להסדר מקל. לצד שתי אפשרויות עיקריות אלה, עשויות להיות דרכי פעולה משפטיות נוספות במקרים פרטניים. על מנת להבין מה האפשרויות במקרה קונקרטי, ובאיזה אפיק כדאי לבחור, חשוב להסתייע בייצוג של עורך דין מומחה לדיני תעבורה בשלב מוקדם ככל הניתן של ההליך.

שכרות שנייה – צרו קשר עם עורך דין מומחה לדיני תעבורה

לעיל הסברנו על האפשרויות העומדות בפני מי שמוגש נגדם כתב אישום בגין נהיגה תחת שכרות, כאשר מדובר בהעמדה שנייה לדין בנושא. לייעוץ וכל שאלה במקרים פרטניים, ניתן ליצור קשר עם עורך דין מומחה לדיני תעבורה ממשרדנו. משרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מנוסה מאוד בייצוג לקוחות במגוון הליכים בתחום דיני התעבורה, ומעניק שירות מקיף, מקצועי ומותאם לנסיבותיהם.

: 03-3724722

          055-9781688

 : [email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

הסדר טיעון בתיקי תעבורה חשיבות היוועצות עם עו"ד תעבורה לפני חקירה דוח תנועה – איך נמנעים מנקודות תעבורה? עורך דין תעבורה תאונת עבודה מחוץ לשעות העבודה – מידע משפטי חשוב תאונת קורקינט חשמלי – מהן הדרכים לתבוע פיצויים? (מידע משפטי) תאונת אופניים או אופניים חשמליים – באילו מקרים ניתן להיות זכאים לפיצוי? (מידע משפטי) קביעת אחריות לפגיעת גוף ורכוש במסגרת תאונת דרכים (מידע משפטי) תאונת דרכים הגורמת פציעה קשה או מוות – כיצד לפעול? (מידע משפטי) נזקי רכוש לאחר תאונת דרכים – מידע משפטי נסיעה בקורקינט חשמלי או אופניים חשמליים – כך תפעלו בצורה נכונה ובטוחה (מדריך משפטי) מה צריך לעשות לאחר תאונות דרכים? נהיגה ללא רישיון הסבת דוחות תנועה מאדם לאחר שלילת רישיון נהיגה נהיגה במהירות מופרזת ומידע שחשוב להכיר אודות הממל"ז (מד מהירות לייזר) התנהלות נכונה בעת קבלת דוח תנועה אי ציות לרמזור אדום מה צריך לעשות לאחר תאונת דרכים? צעדים מעשיים נסיעה במהירות גבוהה במיוחד