דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

עתירה מינהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים

Michael Decker
Michael Decker

עתירה מינהלית היא הליך המוגש לאחד מ-6 בתי המשפט לעניינים מינהליים בישראל, לצורך שינוי או ביטול החלטות של גורמים ציבוריים שונים. מדובר בעתירה בעלת מאפיינים דומים לעתירה המוגשת לבג״ץ. עם זאת, בשונה מעתירה לבג״ץ, עתירה מינהלית עוסקת לרוב בנושאים ספציפיים יותר ביחסים שבין הפרט לרשות. במאמר זה יסביר עורך דין מומחה למשפט מינהלי ממשרדנו כיצד מגישים עתירה מינהלית. כמו כן יוסבר במאמר על האופן שבו היא נדונה בבית המשפט.

עורכי הדין ממשרד עורכי הדין שלנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחים במשפט מנהלי. לעורכי הדין במשרד ניסיון מקצועי רב בייצוג לקוחות בעתירות מינהליות, ערעורים מינהליים ותובענות מינהליות במגוון נושאים. המשרד עוסק ומעניק שירותים משפטיים בעניינים מינהליים כגון: ארנונה, ענייני תכנון ובניה, מכרזים ברשויות המקומיות, הסדרת מעמד לבני זוג בישראל, אשרות (ויזות) לעובדים זרים ומבקשי מקלט ועוד. 

בית המשפט לעניינים מינהליים ועתירות מינהליות – הסבר כללי

עתירה מינהלית בבית המשפט לעניינים מינהליים

בעבר הלא מאוד רחוק, רובן המוחלט של העתירות שעסקו בהחלטות של הרשויות השונות בישראל נדונו בבג״ץ. בין אם מדובר היה בהחלטות שרים, החלטות ממשלה או החלטות של משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות השונות, כולן הוגשו לבית המשפט העליון. הדבר יצר עומס רב על בית המשפט העליון, ופגע בציבור העותרים. על מנת להקל על העומס שנוצר, וכחלק מהמגמה להגדלת סמכויות בתי המשפט המחוזיים בישראל, הוקמו בתי המשפט לעניינים מינהליים. 

סוג ההליכים העיקרי בהם דנים בתי משפט אלה הוא עתירה מינהלית. מדובר בעתירה נגד החלטות הרשויות המקומיות וגופים ציבוריים נוספים בנושאים שונים. למשל, תעריפי ארנונה הנגבים על-ידי הרשויות המקומיות. כך גם החלטות של הרשויות המקומיות בענייני חינוך, תכנון ובניה, מכרזים ציבוריים ועוד. מי שנפגעים או עלולים להיפגע בעקבות החלטות הרשויות השונות בנושאים אלה ואחרים, יכולים להגיש עתירה מינהלית, בהתאם לחוק ולתקנות שנקבעו בנושא.

איך מגישים עתירה מינהלית?

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא הסמכות המקומית להגשת עתירה מינהלית בעניין הספציפי. זאת מאחר שקיימים 6 בתי משפט לעניינים מינהליים, הפרוסים במחוזות השונים בישראל. לרוב העתירה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו ניתנה ההחלטה של הרשות שנגדה מוגשת העתירה. ואולם, כאשר מדובר בענייני מקרקעין, העתירה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצאים המקרקעין. אם אין מקום שיפוט מתאים, או כאשר סמכות השיפוט הרלוונטית היא אזור יהודה ושומרון, העתירה תוגש בירושלים. 

המועד להגשת עתירה יהיה המועד שנקבע בחוק לנושא הספציפי. אם אין מועד כזה, העתירה תוגש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 יום ממועד פרסום ההחלטה שבגינה מוגשת העתירה, או מיום קבלת הודעה עליה או מיום היוודע דבר ההחלטה לעותר, לפי המוקדם מבין השלושה. חשוב לפעול מוקדם ככל הניתן. לבית המשפט יש סמכות לדחות עתירות מינהליות בשל שיהוי בהגשתן. הדבר אף נעשה בפועל במקרים רבים.

כיצד נבחנת העתירה המינהלית?

לבית המשפט לעניינים מינהליים יש סמכויות נרחבות בעת בחינת עתירה מינהלית. שופט הדן בעתירה מינהלית רשאי, בין היתר, לדחות את העתירה על הסף, להורות על הגשת תגובה מקדמית לעתירה, לקיים דיון מוקדם בעתירה ולהורות למשיבים לעתירה להשיב עליה. 

הדיון בעתירה המנהלית הוא לפי קביעת בית המשפט. גם כאן לבית המשפט סמכויות נרחבות בניהול הדיון. בתום הדיון או סמוך ככל הניתן לאחריו, ייתן בית המשפט פסק דין בעתירה. על פסק הדין ניתן ככלל לערער בזכות לבית המשפט העליון. ככלל המועד להגשת ערעור הוא בתוך 45 יום ממתן פסק הדין.

צו ביניים בעתירה מינהלית – איך זה עובד?

בנוסף לעתירה, ניתן להגיש בקשה לצו ביניים. צו זה יכול שיורה על עצירת מימוש החלטת הרשות או על שימור המצב הקיים. הדיון בעתירה הוא בנפרד מהדיון בבקשה לצו ביניים. עם זאת, בית המשפט מוסמך לתת צו ארעי במסגרת הדיון בעתירה. אם יינתן צו ארעי, הוא יעמוד בתוקף עד למתן החלטה בצו הביניים. יש לדעת כי ניתן להתנות את צו הביניים בחובת הפקדת ערובה או בתנאי אחר. וזאת לצורך פיצוי על נזק שייגרם ממתן הצו. 

צרו קשר עם עורך דין מומחה למשפט מינהלי

לכל שאלה נוספת וסיוע בנושא עתירה מינהלית, תוכלו לפנות לעורך דין מומחה למשפט מינהלי ממשרד עורכי הדין שלנו. משרדנו מנוסה בהגשת עתירות מינהליות במגוון נושאים. ניתן ליצור עמנו קשר באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה