נוהל מתן מעמד לבן זוג זר
מדריך מקיף זה נכתב במטרה להסביר כיצד פועלים הליכים לצורך הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל. משרדנו פועל בנושא באופן שוטף, ומייצג זוגות המורכבים מבני זוג ישראלים ובני זוג זרים בהליכי הסדרת מעמד בישראל עבור בני הזוג הזרים מול משרד הפנים. הליכים אלה מתקיימים לפי נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים, בהתאם לחוק האזרחות. מדובר בהליכים מורכבים, העשויים להימשך מספר שנים עד להסדרת מעמד קבע עבור בני הזוג הזרים. במסגרת טיפולנו בנושא, נתקלנו לא פעם במקרים בהם בקשות להסדרת מעמד נדחו בשל אי היכרות עם החוקים והנהלים. מסיבה זו, מומלץ תמיד לקבל סיוע משפטי על-ידי עורכי דין מומחים לדיני הגירה בישראל. להלן יפרטו עורכי הדין ממשרדנו מניסיונם על מה שחשוב לדעת בנושא.
משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל. לעורכי הדין ממשרדנו ניסיון רב ומוכח בייצוג משפטי של לקוחות ממגוון מדינות בהליכי הסדרת מעמד בישראל, בפני רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים ובפני כל הערכאות המשפטיות. עורכי הדין ממשרדנו מלווים זוגות ומשפחות במסגרת הליכי הסדרת מעמד לבני זוג זרים, לרבות נתינים זרים קטינים הנלווים לבן הזוג הזר.
מידע מקיף בנושא נוהל הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי – עורכי דין להגירה
ישנם עשרות אלפי זוגות מעורבים (המורכבים מבני זוג ישראלים ומבני זוג זרים) אשר מעוניינים לחיות יחד בישראל. על מנת לעשות זאת, זוגות אלה נדרשים להגיש בקשה על מנת להסדיר את המעמד הרשמי של בני הזוג הזרים, וכן של ילדי בני הזוג הזרים, במידה ואלה שוהים עמם. יודגש כי נישואים לאזרח ישראלי אינם מאפשרים באופן אוטומטי לבן הזוג הזר לקבל מעמד בישראל. מדובר בטעות נפוצה, ובפועל גם זוגות נשואים נדרשים לעבור הליך מדורג, הנמשך מספר שנים (כ-5 שנים בממוצע) עד לקבלת מעמד קבע בישראל.
על מנת לקבל מעמד בישראל, נדרש לעבור הליכים המתבצעים בפני רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, על פי נהלים פנימיים שנקבעו ברשות. נהלים אלה מתייחסים לבני זוג זרים של אזרחים ישראלים. הם חלים על בני זוג זרים הנשואים לאזרחים ישראלים, לרבות בני אותו מין. הם חלים גם על בני זוג ידועים בציבור. יוער מראש כי הנוהל אינו מתייחס לבן זוג זר המתגורר בשטחי יהודה, שומרון ועזה, אשר לגביהם חל נוהל אחר של משרד הפנים.
הליכי הסדרת המעמד כרוכים במרבית המקרים בהתמודדות עם ביורוקרטיה רבה וניהול הליך מדורג העשוי להימשך מספר שנים לפחות. מלבד העובדה כי ההליכים עשויים להיות סבוכים ומורטי עצבים, לא פעם עשויים בני זוג הפועלים להסדרת מעמדם בישראל להיתקל במכשולים שונים להמשך ניהול ההליכים, מסיבות שונות. פקידי משרד הפנים המטפלים בהליכים עשויים להחליט על הפסקתם או ביטולם. הדבר עשוי לקרות, למשל, כאשר פקידי משרד הפנים מתרשמים מקשר שאינו כנה, או במקרים המצערים של פטירת בני הזוג הישראלים תוך כדי ההליכים. חשוב לדעת כי ניהול נכון של ההליכים, בהתאם לדרישות החוק, עשוי למנוע תוצאות קשות אלה. לכן מומלץ להכיר את כל שלבי ההליך ואת הדרישות השונות, עליהן נפרט בהרחבה להלן.
מאיפה מתחילים?
הנהלים בנושא קובעים כי במידה ובן הזוג הזר שוהה בארץ, יש להגיש את הבקשה להסדרת מעמדו בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה אשר במשרד הפנים הקרוב למקום המגורים. במידה ובן הזוג הזר בחו"ל ואילו בן הזוג הישראלי בארץ, חובה על בן הזוג הישראלי להזמין את בן הזוג הזר מראש, לפני כניסתו לישראל. במידה ושני בני הזוג שוהים בחו"ל, בן הזוג הזר מחויב להגיש בקשה לפני בואו לישראל בנציגות ישראל במקום שהותו.
במהלך בדיקת הבקשה תינתן לבן הזוג אשרת שהייה בישראל ואפשרות לקבל ויזת עבודה זמנית בישראל למשך חצי שנה. אשרת העבודה לישראל תוארך במידת הצורך עד לסיום הבדיקה. בתום הבדיקה, אם אושרה הבקשה, יתחיל בן הזוג הליך התאזרחות מדורג אשר נמשך מספר שנים (בממוצע בין 4-6 שנים), בכפוף לשיקול דעת פקידי משרד הפנים המטפלים בתיק חיים משותפים. פקידי רשות האוכלוסין וההגירה המטפלים בהליך נוהל מתן מעמד לבן זוג זר רשאים לבטל כל רישיון שניתן עבור בן הזוג הזר אם תתגלה אי עמידה בנוהל או יתגלה כי לא נמסר מידע מלא או מקיף כנדרש.
מה נדרש לעשות לפני הגשת בקשת הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל?
לפני הגשת הבקשה בהתאם להוראות נוהל מתן מעמד בישראל לבן זוג זר, יש לוודא את הנושאים הבאים:
- מסירת המסמכים הנדרשים המינימליים ("מסמכי סף להוכחת חיים משותפים") לגבי שני בני הזוג:
1) טפסי הבקשה המתאימים ממולאים וחתומים.
2) תעודת נישואין מקורית, מאומתת ומתורגמת.
3) התמונות הנדרשות של שני הזוג.
4) תעודת זהות של בן הזוג הישראלי, ובקונסוליה – דרכון ישראלי.
5) דרכון זר של בן הזוג, בעל תוקף של לפחות שנתיים.
6) מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג המתאר את הקשר ביניהם. - הוכן תיעוד מקורי, מאומת ומתורגם עבור בן הזוג הזר:
1) תעודת לידה.
2) תעודה ציבורית המעידה על שינוי שם (אם שונה השם).
3) תעודה ציבורית עדכנית ממדינתו המעידה על מצבו האישי הנוכחי והקודם. במידה ואין תעודה מיוחדת כגון תמצית רישום, תעודת הנישואין מאותה מדינה המעידה על המצב טרם הנישואין תספק.
4) תעודת יושר עדכנית (נדרשת גם עבור קטינים נלווים מעל לגיל 16). - הוכנו הוכחות לגבי מרכז חיים משותף בישראל: כל מסמך להוכחת חיים משותפים אשר מעיד על כנות הקשר ועל קיום מרכז חיים משותף – חוזי שכירות, חשבונות בנק משותפים, מכתבים ממשפחה וחברים וכו'.
- חתימה על תצהיר של שני בני הזוג מול פקידי משרד הפנים: התצהיר מעיד על אמיתות החומר שהוגש ועל המחויבות להודיע על כל שינוי.
- נתינים מחבר העמים או ממזרח אירופה: יופנו על-ידי לשכת רשות האוכלוסין לקבלת חוות דעת מלשכת הקשר (נתיב).
בסרטון שלהלן תמצאו הסבר מפי עו״ד יהושע פקס, שותף במשרדנו, בנושא הגירה לישראל עם ילדים
מסמכים נוספים הנדרשים עבור הסדרת מעמד של ילדים קטינים של בני זוג זרים לפי נוהל הסדרת מעמד בן זוג זר
כפי שניתן להיווכח מהמידע שפירטנו לעיל, בקשה להסדרת מעמד בני זוג זרים בישראל כרוכה בהמצאת מסמכים רבים אשר יש להגיש במסגרתה. מלבד המסמכים אשר ציינו לעיל, כאשר מעוניינים גם בהסדרת מעמד עבור ילדים קטינים של בני הזוג הזרים מקשר זוגי קודם, נדרש להוסיף את המסמכים הבאים:
1) תעודת לידה (מקורית, מאומתת ומתורגמת).
2) דרכון זר בעל תוקף של שנתיים לפחות.
3) אישור מן ההורה השני של הקטין.
4) לגבי קטינים מעל לגיל 15 – הוכחות להימצאותם בחזקת בן הזוג לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה.
התשלום הנדרש בעת הגשת הבקשה
השירות עבור נוהל הטיפול במתן מעמד בישראל לבן זוג זר ניתן בתשלום, בהתאם ללוח האגרות של משרד הפנים. במעמד הגשת הבקשה, סכום האגרה עומד על סך כ- 915 ש"ח, מעודכן לשנת 2021. ואולם, סכום האגרה משתנה מעת לעת, על פי החלטת משרד הפנים. מידע נרחב אודות האגרות אשר יש לשלם במסגרת הליכי הסדרת מעמד בישראל, תוכלו למצוא במדריך ייעודי אשר חיברנו בנושא, והתפרסם באתר משרדנו.
אופן הטיפול בבקשה:
במעמד הגשת הבקשה בהתאם להוראות נוהל הסדרת מעמד בן זוג זר הנשוי לישראלי
- במעמד הגשת הבקשה יזהה עובד רשות האוכלוסין וההגירה את כל המבקשים, יפתח תיק בקשה ממוחשב ויבדוק את הנדרש לגבי הדרכונים, תעודת הנישואין והמסמכים האישיים של בן הזוג הזר.
המעמד האישי של בן הזוג הישראלי יעודכן בהתאם. - עובד רשות האוכלוסין יבדוק:
1) את הרקע של בן הזוג הזר ובן הזוג הישראלי במערכת הממוחשבת של משרד הפנים,
2) את הראיות לכנות הקשר ולהוכחת מרכז חיים משותף,
3) אם קיימים עבר פלילי או מניעה ביטחונית (בדיקה זו תיערך לשני בני הזוג ולילדים קטינים מעל גיל 14), או אם בן הזוג הזר הינו נתין של מדינת סיכון.
ככלל, אם כל מסמכי הסף הנדרשים הוגשו כנדרש, יונפק עבור בן הזוג הזר רישיון ישיבה בישראל (הנקרא ״רישיון ב/1 כללי״) למשך 6 חודשים. אם קיימות מגבלות לגבי מתן רישיון ישיבה, תועבר הבקשה לבחינת מרכז אשרות בלשכה. אם לא הוגשו כלל המסמכים הנדרשים, תימסר לבני הזוג רשימה מפורטת של המסמכים החסרים, אשר בני הזוג יידרשו להשיג עד למועד התור שנקבע להם להמשך הטיפול בבקשה במחלקת אשרות. אם לא יומצאו כלל המסמכים עד למועד שנקבע, הבקשה תידחה על הסף. אם נדרש לבני הזוג זמן נוסף, עליהם להגיש בקשת ארכה אל לשכת רשות האוכלוסין וההגירה בה מטופלת הבקשה.
לאחר קליטת הבקשה – הסדרת מעמד לבן זוג זר הנשוי לישראלי
- רשות האוכלוסין וההגירה תאשר או תדחה את הבקשה על-סמך בדיקה מקיפה. בדיקה זו עשויה לכלול עריכת ראיון לבני הזוג, בדיקת של כנות הקשר, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
- אם קיים ספק לגבי כנות הקשר מרכז האשרות בלשכת האוכלוסין רשאי להאריך את תוקף רישיון השהייה (ב/1) לתקופה של חצי שנה נוספת בסיומה תיבדק שוב כנות הקשר, או להתנות את תחילת התהליך המדורג בהפקדת ערבות בנקאית.
- אם נדחתה הבקשה, יזומנו בני הזוג ללשכה, יימסר בידם מכתב נימוק מפורט ובקשה ליציאת בן הזוג הזר מישראל בתוך 30 יום (או בתוך 14 יום, אם הוא שוהה באופן בלתי-חוקי).
- אם התקבלה הבקשה, יונפק רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנה ויחל התהליך המדורג.
הזמנה של בן זוג זר לישראל
כאשר בני הזוג הזרים חיים בחו״ל, יש להגיש את הבקשה לפני הגעתם לישראל. אם מרכז חייהם של בני הזוג היה בחו"ל שנה שלפני הגשת הבקשה, עליהם להציג ראיות על כנות הקשר וניהול בית משותף. החלטה בנוגע להזמנת בן הזוג תינתן ככלל בתוך 45 יום. מרכז האשרות רשאי לסרב לבקשה אם לא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר או להורות על עריכת ראיון לשני בני הזוג – זה של בן הזוג הישראלי ייערך בישראל ואילו זה של בן הזוג הזר בנציגות הישראלית המתאימה. אם אושרה הבקשה, תישלח לנציגות הזרה אשרה מתאימה, לתקופה של 30 יום בלבד. בהתאם להוראות נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים על בני הזוג לפנות ללשכה תוך 30 יום מהגעת בן הזוג הזר לשם המשך הטיפול בבקשה.
בני זוג אשר מבקשים להינשא בחו"ל
לא פעם זוגות מעורבים אשר הכירו בישראל מעוניינים למסד את הקשר ביניהם, ולהינשא. ואולם, נישואים אזרחיים אינם אפשריים בישראל, כידוע. לכן, האפשרות העומדת בפני זוגות אלה היא לטוס ליעד בו יוכלו להינשא (כגון קפריסין או צ׳כיה), ולאחר מכן לשוב לישראל ולהמשיך בהליכי הסדרת מעמדם. אם בן הזוג הזר שוהה בישראל כחוק, ניתן לפנות ולבקש אשרת כניסה חוזרת לישראל. אשרה זו . בכפוף לבדיקה ראשונית של כנות הקשר בין בני הזוג, תונפק לבן הזוג הזר אשרת ישיבה בישראל מסוג ב/2, ותאושר ויזת כניסה חוזרת לישראל (אינטר-ויזה לישראל).
כאשר שני בני הזוג שוהים בחו"ל
יש להגיש את הבקשה לפני הגעתו של בן הזוג הזר לישראל. אם מרכז חייהם של בני הזוג היה בחו"ל שנה שלפני הגשת הבקשה, עליהם להציג ראיות על כנות הקשר וניהול בית משותף. החלטה בנוגע להזמנת בן הזוג תינתן תוך 45 יום. הבקשה תיבחן על-ידי הקונסול, אשר רשאי לסרב לבקשה אם לא הוצגו ראיות משכנעות לכנות הקשר. אם קיים חשש לכנות הקשר, רשאי הקונסול להתנות את הכניסה לישראל בהפקדת ערבות. אם אושרה הבקשה, תישלח לנציגות הזרה אשרה מתאימה, לתקופה של 30 יום בלבד. על בני הזוג לפנות ללשכה תוך 30 יום מהגעת בן הזוג הזר לשם המשך הטיפול בבקשה.
התהליך המדורג לקבלת מעמד תושב קבע / אזרחות ישראלית
לאחר אישור הבקשה תוענק לבן הזוג הזר (ולקטינים אשר נלווים לבקשה) רישיון ישיבה ארעי (הנקרא ״רישיון א/5״) לתקופה של שנה. בן הזוג הזר יירשם במרשם ותונפק לו תעודת זהות ארעית. הרישיון יוארך מדי שנה, עד לסך מצטבר של 4 שנים. במהלך ההליך המדורג ייערך ראיון לבני הזוג ותערכנה בדיקות עדכניות לביסוס כנות הקשר והמשך קיומו, קיום מרכז חיים משותף בישראל והיעדר מניעה ביטחונית או פלילית.
במהלך תקופה זו, על בן הזוג הזר לפנות ללשכה לשם הארכת תוקף הרישיון, לא יאוחר משלושה חודשים לפני סיום תוקפו. ככלל, יוארך הרישיון למשך שנה אחת בלבד. אם לא תתאפשר קבלת החלטה עד למועד תפוגת הרישיון, יוארך הרישיון לחצי שנה בלבד (אם אין מניעה ביטחונית). במידה ונותק הקשר בין בני הזוג, או שבן הזוג הישראלי נפטר, ככלל יופסק ההליך המדורג. עם זאת, במקרים מסוימים ניתן יהיה להמשיך את הליכי הסדרת המעמד מטעמים הומניטריים, כפי שהסברנו כאן.
סיום ההליך – נוהל הטיפול בהסדר מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים
בן הזוג הזר מחויב להודיע ללשכה שלושה חודשים לפני תום שהייה בת 4 שנים איזה מעמד הוא מבקש – אזרחות ישראלית או רישיון ישיבת קבע. ההודעה מחייבת נוכחית אישית של שני בני הזוג. תיערך בדיקה על-מנת לברר כי לא חל שינוי בנסיבות הבקשה, קיום התנגדות מצד הורה הקטין (אם נלווה קטין לבן הזוג הזר), קיומו וכנותו של קשר הנישואין, קיום מרכז חיים משותף בישראל.
הליך ההתאזרחות – אפשרות לקבלת אזרחות ישראלית בסיום ההליך המדורג
אם בן הזוג מבקש להתאזרח, עליו לעמוד בתנאי שהייה מינימליים של 3 שנים מתוך 5, ושל שהייה רציפה של השנתיים האחרונות (למעט חופשות קצרות). על בן הזוג לעמוד בכל התנאים להתאזרחות. עובדי לשכת רשות האוכלוסין וההגירה אשר במשרד הפנים יכינו את תיק ההתאזרחות, ולאחר מכן בני הזוג הזרים יתבקשו להצהיר הצהרת אמונים. לבסוף, תונפק תעודת זהות חדשה ואם המתאזרח יבקש, יונפק לו דרכון ישראלי.
אנחנו לשירותכם – משרד עורכי דין הגירה לישראל
במדריך מקיף זה פירטנו אודות הסדרת מעמד של בן זוג זר בישראל. אם אתם זקוקים לייעוץ או סיוע בכל עניין הנוגע לנושא, עורך דין המתמחה בדיני הגירה לישראל ממשרדנו ישמח לעזור. במשרד עורכי הדין שלנו תמצאו עורכי דין המתמחים בתחום הסדרת מעמד לבני זוג זרים החיים במשותף עם בני זוג ישראלים, ובהליכי התאזרחות בישראל.
:
: