Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

נוהל הטיפול באשרת כניסה חוזרת לישראל לעובדים זרים (מידע משפטי)

Michael Decker

רוני עמנואל

משרד עורכי הדין מיכאל דקר ויהושוע פקס עזרו לנו במאמצנו לרשום את בתי כאזרחית ישראלית (היא נולדה לשני הורים גאים, אחד מהם אזרח ישראלי, בהליך פונדקאות בחו"ל, המוסדר בחוק של המדינה בה בוצע ההליך). עורכי הדין עמדו בתוקף מול סחבת של קרוב לשנה ודרישות בלתי רלוונטיות של משרד הפנים. לבסוף הורתה השופטת למשרד הפנים לרשום את הילדה כאזרחית ישראלית (לאחר בדיקת ד.נ.א שהיא מספיקה לפי התקנות!). אנו מודים לעורכי הדין ולעוזרות המשפטיות מאיה ונטע-לי על עזרתם המקצועית, סבלנותם והעניין האישי שגילו במשך התהליך.

אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל מונה עשרות אלפי עובדים השוהים בארץ כדין ואשר רבים מהם מבקשים לצאת לחו״ל מסיבות שונות. חשוב מאוד לדעת כי עובדים זרים אשר מעוניינים לצאת מישראל ולחזור אליה, נדרשים לקבל אשרת כניסה חוזרת לישראל. אחרת, הם יקבלו סירוב כניסה בחזרה לארץ. לצערנו רבים אינם מודעים להשלכות הקשות העשויות להיות ליציאת עובדים זרים מישראל ללא היתר. להלן נסביר על ההיתר ועל נוהל הטיפול בבקשות יציאה מישראל.

משרדנו, בירושלים ובתל אביב, מתמחה בדיני הגירה לישראל ובמתן מענה משפטי מקיף בעניינם של עובדים זרים ומעסיקיהם בישראל. עורכי הדין ממשרדנו מנוסים מאוד בטיפול בעניינם של עובדים זרים, החל משלב הסדרת אשרות הכניסה והעבודה הראשוניות להעסקת עובד זר, ולאחר מכן טיפול שוטף בכל ענייניהם המשפטיים. בכלל זה, טיפול בהסדרת מעמד חוקי עבור עובדים זרים, הסכמי עבודה, הארכות שהות בישראל וכיו״ב.

כניסה חוזרת לעובדים זרים

כניסה חוזרת של עובדים זרים לישראל – רק על פי נוהל מיוחד

על פי נתונים עדכניים של רשות האוכלוסין וההגירה, אוכלוסיית העובדים הזרים בארץ מונה כיום מעל 100 אלף עובדים זרים, המגיעים ממדינות שונות, ובעיקר ממדינות המזרח הרחוק ומזרח אירופה. מרבית העובדים הזרים בישראל מועסקים בענף הסיעוד. ענפים עיקריים נוספים בהם מועסקים עובדים זרים רבים הם ענפי הבנייה, החקלאות, התעשייה, המסעדנות והמלונאות. קיימים גם כמה אלפי מומחים זרים המועסקים בישראל בשל הידע הייחודי שלהם בתחום מסוים.

לא אחת, עובדים זרים מכל ענפי התעסוקה נדרשים לצאת מישראל במהלך תקופת שהותם. יש מי שמבקשים לצאת מישראל על מנת לשהות בחיק משפחתם, יש מי שזקוקים ליציאה מהארץ לצורך ביצוע סידורים דחופים במולדתם, וקיימות סיבות אפשריות רבות נוספות. יהיו הסיבות אשר יהיו, החוק קובע חובה לקבל אשרת כניסה חוזרת לישראל לעובד הזר לפני היציאה מהארץ. יציאתם של העובדים הזרים מישראל ללא קבלת אשרה בתיאום מול הרשויות בישראל עלולה למנוע את האפשרות לכניסתם ארצה לאחר מכן.

אשרה זו ניתנת על פי נוהל מיוחד שקבעה רשות האוכלוסין וההגירה, ששמו המלא הוא ״נוהל הטיפול באשרת כניסה חוזרת לישראל לעובדים זרים השוהים בארץ כדין ומבקשים לצאת לחו״ל ולשוב חזרה״. מטרת הנוהל היא לטפל בבקשות להענקת אשרת כניסה חוזרת לעובדים זרים השוהים בארץ כדין ומבקשים לצאת מישראל לצורך חופשה בחו״ל או ביקור במדינת מוצאם.

לצערנו, עובדים זרים רבים ואף מעסיקיהם אינם תמיד מודעים לצורך בקבלת אשרת כניסה חוזרת לצורך כניסה חוזרת לישראל לעובדים זרים. מי שאינם מסדירים מראש את קבלת האשרה, עלולים למצוא עצמם מסורבים לכניסה לישראל לאחר מכן, ואף ניתן להטיל עליהם סנקציות כגון הרחקתם מישראל לצמיתות. לכן הכרחי להכיר את הנוהל, לדאוג להסדיר אשרת כניסה חוזרת לעובדים זרים ובמידת הצורך להיעזר בעורך דין מומחה לדיני הגירה לישראל לצורך טיפול מלא ונכון בבקשה.

מהן הדרישות לקבלת אשרת כניסה חוזרת לישראל לפי הנוהל?

הנוהל בנושא התעדכן מספר פעמים מאז שנקבע לראשונה. הדרישות העדכניות לפי הנוהל לצורך קבלת היתר כניסה חוזרת לישראל לעובדים זרים הן הגעה פיזית של העובדים הזרים המעוניינים לבקש את האשרה אל לשכת רשות האוכלוסין הקרובה למקום מגוריהם. על עובדים סיעוד זרים להגיע עם המטופל הסיעודי אשר מעסיק אותם, או עם קרוב משפחתו.

עובדים זרים מתחומי עיסוק אחרים אינם צריכים להגיע בליווי מעסיקיהם, אך עליהם להציג מכתב מטעם מעסיקיהם המאשר את יציאתם וכניסתם החוזרת ואת המשך העסקתם בישראל עם שובם ארצה. על המכתב לנקוב במטרת היציאה מישראל ובתאריכי היציאה והכניסה המתוכננים.

מלבד מכתב האישור (או נוכחות המעסיק, במקרה של עובדי סיעוד) יש למלא טופס בקשה, המכונה אש/1 (ניתן להוריד את הטופס ולמלאו כאן). הנוהל קובע רשימה של מסמכים נוספים אשר יש להציג במעמד הגשת הבקשה. המסמכים כוללים, בין היתר, דרכון התקף למשך שנה לפחות ממועד יציאתם, אשרת שהייה בישראל (לרוב אשרה מסוג ב/1, הניתנת לעובדים זרים) ותמונת פספורט עדכנית. במקרים בהם אשרת השהייה של העובדים תקפה למשך פחות מ-90 יום, ההחלטה בבקשה תועבר למנהל הלשכה.

כיצד מתבצעת בחינת הבקשה לאחר מכן?

לאחר הגשת הבקשה והמסמכים הנלווים לה, הבקשה תיבחן על-ידי הלשכה. כאמור, במקרים בהם תוקף אשרת השהייה של העובדים הזרים בישראל הוא פחות מ-90 יום ממועד הגשת הבקשה, מי שיחליט בבקשה יהיה מנהל הלשכה. יש לציין כי עבור עובדי סיעוד זרים, הלשכה מוסמכת לדאוג למטופלים המעסיקים אותם לעובד חלופי בעת יציאתם. עם זאת, שיוך עובד חלופי למטופל אינו מהווה תנאי לאישור הבקשה. אם הבקשה תאושר, תונפק לעובדים הזרים אשרת כניסה חוזרת (המכונה אינטר-ויזה) אשר תודבק על גבי דרכונם. אם הבקשה תידחה, תישלח לעובדים הזרים הודעה על כך.

מה הכללים לעניין יציאה מהארץ עבור מי שקיבלו את האישור?

יש להדגיש כי אשרת כניסה חוזרת לישראל עבור עובדים זרים תקפה ככלל באופן חד פעמי. משמעות הדבר היא כי ניתן לעשות באשרה שימוש רק לצורך יציאה אחת מישראל. מי שירצו לצאת מישראל פעם נוספת לאחר מכן, יידרשו לבצע את התהליך מחדש. כמו כן, לפי סעיף ג׳ לנוהל, למעט במקרים חריגים, אישור היציאה יינתן למשך 90 יום לכל היותר, והתקופה תבוא במניין 63 החודשים אשר במהלכם יותר לעובדים זרים לשהות בישראל באופן חוקי.

מה ניתן לעשות במקרים של סירוב לבקשה?

הנוהל מאפשר לפקידי הלשכה הבוחנים את הבקשה לכניסה חוזרת לישראל לסרב לבקשה, מכל סיבה שהיא. אף שבמקרים רבים הבקשה תאושר ויתאפשר לעובדים הזרים לצאת מישראל ולשוב אליה לאחר מכן, חשוב לדעת מה ניתן לעשות במקרים של דחיית הבקשה. ראשית, קיימת אפשרות להגיש ערר על ההחלטה. קיים נוהל העוסק בבקשות ערר. הנוהל בנושא עררים קובע כי יש להגיש ערר באופן מיידי, ולא יאוחר מ-21 יום ממועד מתן ההחלטה. הערר מוגש בלשכת רשות האוכלוסין שבה הוגשה הבקשה.

במקרה של דחיית הערר, ניתן להגיש ערר בפני בית הדין לעררים על פי חוק הכניסה לישראל. גם כאן חשוב לפעול מהר, משום שהחוק קובע כי ניתן להגיש ערר בתוך עד 30 יום ממועד ההחלטה עליה מערערים. בית הדין לעררים ידון בהחלטה, ויכריע לאחר מכן האם לקבל את הערר ולאפשר את קבלת האשרה לכניסה חוזרת לישראל, או לדחות את הבקשה. בית הדין מוסמך גם להכריע כי הבקשה תובא לעיון מחודש בפני לשכת הרשות.

האם ניתן לערער על דחיית הבקשה בפני בית המשפט?

כן. קיימת גם אפשרות להגיש ערעור מינהלי על פסק הדין של בית הדין לעררים, במקרה של דחיית הערר. הערעור מוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים. יש לדעת כי קיימים מקרים בהם אף שכללי הנוהל הפורמליים אינם מאפשרים לאשר כניסה חוזרת, בית המשפט עשוי לחרוג מהנהלים ולאפשר זאת. לדוגמה, במקרה שנדון לאחרונה, בית המשפט לעניינים מינהליים קיבל ערעור של מטופלת סיעודית ושל עובדת סיעוד זרה בנושא, וקבע כי יש לאפשר את כניסתה החוזרת של העובדת לישראל.

פסק הדין, אשר ניתן בחודש מאי 2021, עסק בעניינה של עובדת סיעוד זרה, אזרחית מולדובה, אשר שהתה בישראל משנת 2015 וסעדה במשך כ-5 שנים מטופלת בשנות ה-80 לחייה. המטופלת סבלה מתחלואה קשה ומאלצהיימר בשלב מתקדם. על אף שהעובדת יצאה מהארץ ולכאורה סיימה את עבודתה, הוגשה בקשה לאפשר לה לשוב לישראל ולסעוד את המטופלת. זאת משום שלא נמצא עבורה מטפל סיעודי חלופי, בין היתר על רקע המחסור בעובדי סיעוד בישראל עקב מגיפת הקורונה.

בית המשפט קבע כי מדובר באחד ממקרי הקצה אשר בהם על אף שהבקשה אינה עומדת בנהלים הפורמליים, תמונת המצב האנושית והכללית מחייבת חריגה מהנהלים. לכן, על אף שלא הוגשה בקשה לכניסה חוזרת לישראל, בית המשפט קבע כי יש לאפשר את כניסתה החוזרת של העובדת לישראל, לצורך המשך העבודה עם המטופלת הסיעודית אשר העסיקה אותה.

פסק דין זה נמנה על המקרים המורכבים בהם נדרשת עזרת בית המשפט, המשתמש בנימוקים מן הצדק בלבד לצורך מתן מענה הולם לסוגיה. פסק הדין מלמד כי עשויים להיות מקרים בהם על אף שהרשות מסרבת לאשר כניסה חוזרת לישראל, ניתן לפנות לבית המשפט לשם מציאת פתרון גם כאשר הדבר חורג מהנהלים הסטנדרטיים.

צרו קשר

במאמר זה הסביר עורך דין מומחה לדיני הגירה ממשרדנו על הנוהל בנושא כניסה חוזרת לישראל עבור עובדים זרים. אם יש לכם שאלות פרטניות או צורך בסיוע בנושא, תוכלו ליצור קשר עם עורך דין ממשרדנו. משרדנו מתמחה בדיני הגירה ולעורכי הדין שלנו ניסיון משפטי רב בתחום העובדים הזרים. נשמח להעניק לכם מענה משפטי מקיף בנושא זה ובכל עניין. ניתן ליצור קשר עם עורך דין ממשרדנו באמצעות מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני המופיעים מטה.

חשיבות של גנאלוג עבור קבלת אזרחות

:03-3724722

       :055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top