דלג לתוכן
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

מבקשי מקלט בישראל – מידע לגבי הליך קבלת מעמד והעסקה חוקית

Michael Decker

מבקשי מקלט בישראל פונים לעתים קרובות למשרדנו לקבלת עזרה בהסדרת מעמד חוקי בארץ. אנו עוזרים לתרגם ולהגיש את המסמכים הנדרשים, להתכונן לראיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, ולערר על החלטות היחידה בבתי המשפט הרלבנטיים. באתר זה ניתן למצוא הסברים בנושא הרקע החוקי של בקשות מקלט בישראל ותשובות לגבי שאלות בנושא העסקת פליטים ומבקשי מקלט בישראל. עורכת הדין אירנה וסילייבה תסביר במאמר זה באופן מעשי, מה הם הדברים העיקריים שמבקש מקלט צריך לדעת.

מבקשי מקלט בישראל - מידע חשוב

רוב מבקשי המקלט בישראל אינם מקבלים מעמד פליט

כפי שציינו במאמר בנושא נוהל טיפול במבקשי מקלט, על פי אמנת הפליטים אשר ישראל חתומה עליה, פליט מוגדר כאדם אשר נאלץ לעזוב את ארצו עקב "פחד מבוסס היטב להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי או להשקפה מדינית ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור".

מי שעזב את ארצו מאחר ומשתוללת בה מלחמת אזרחים, עקב המצב הכלכלי הגרוע, או מאחר וברצונו לשפר את איכות חייו על ידי עבודה במדינה מפותחת – אינו זכאי למעמד פליט. גם מי שאכן נרדף בארצו, בין אם על ידי אדם פרטי או השלטונות, מסיבות שאינן מפורטות לעיל, למרבה הצער אינו נחשב לפליט לפי חוקי ישראל והאמנות הבינלאומיות.

לבסוף – גם מי שאכן נרדף מהטעמים המפורטים באמנה, רשויות ההגירה בישראל אינם ממהרים לתת לו מעמד פליט רשמי. לרוב הפליטים אין מסמכים המעידים כי אכן רודפים אותם מטעמים פוליטיים, אתניים, וכן הלאה. אין ברשותם אישורים שעצרו אותם, איימו עליהם, או פגעו בהם מטעמים אלו. וגם במידה והצטיידו בכל האישורים הנדרשים, יחידת הטיפול לא תשמח לקבל אותם ולתת להם אשרת א5 (תושב ארעי הרשאי לעבוד ולצאת מהארץ) עבור פליט. מבחינת רשויות ההגירה, רובם המוחלט של מבקשי המקלט יישאר בישראל רק עם "נייר כחול".

אין דבר כזה "ויזת פליט" שאפשר לקבל לפני הכניסה לארץ

כל אדם אשר מודיע לפני הכניסה לישראל או בשדה התעופה כי ברצונו לבקש מעמד פליט בישראל, כניסתו תסורב והוא יגורש. מעמד מבקש מקלט בישראל הוא לא משהו שמבקשים מראש, כמו אשרת עבודה או זכות עלייה. נכנסים לארץ בצורה חוקית כתיירים, או (בעבר) דרך הגבול עם מצריים, ואז פונים לקבל מעמד מבקש מקלט כמפורט במאמר לעיל.

מה זה "נייר כחול" או "נייר לבן"?

בין מבקשי המקלט ממדינות ברה"מ לשעבר, רב השימוש במונחים הקשורים לצבעי מסמכים. הדבר מבלבל מומחי הגירה דוברי עברית, שכן לא מדובר בתרגום של איזה מונח רשמי או בלתי רשמי הקיים בקרב רשויות ההגירה. הרי בישראל יש מספר תעודות בעלות צבע כחול, וכמובן שנייר הוא לבן כברירת מחדל.

כך או אחרת, "נייר לבן" הוא מסמך המאשר כי בעל המסמך ביקש מקלט בישראל והוזמן לראיון. מטרתו היחידה של מסמך זה היא למנוע מעצר וגירוש מיידי. הנייר הלבן מראה כי בעל המסמך מבקש מקלט בצורה חוקית, ומעמדו יוסדר לאחר הראיון.

מי שעובר את הראיון הראשוני ואינו מגורש באופן מידי מקבל "נייר כחול". מדובר באשרת שהייה זמנית בארץ. אשרה זו תקיפה עד אשר המבקש יעבור ראיון מקיף ביחידה לטיפול במבקשי מקלט בישראל ׁׁ(RSDׂ) ותתקבל החלטה לגביו. בשפה המקצועית של משרד הפנים, מדובר ב"רישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל". בין דוברי הרוסית הנייר הכחול נקרא גם "אשרת 2א5".

מה הן המגבלות החלות על מבקשי מקלט בישראל?

ראשית כל חשוב לציין: בעלי "רישיון זמני לישיבת ביקור" אינם רשאים לצאת מהארץ ולחזור, ומשפחתם אינה יכולה לבקרם. ברגע שבעל "נייר כחול" יוצא מהארץ, מכל סיבה שהיא, רשויות ההגירה בישראל בביקורת הגבולות מנפיקות צו הגבלת כניסה אוטומטי אשר מתעדכן במערכת הממוחשבת של כל מעברי הגבול לישראל. אם אותו מבקש מקלט ינסה לשוב לישראל כניסתו תסורב. כמו כן, כל עוד שוהה מבקש המקלט בארץ, תסורב כניסתם של בני משפחה מדרגה ראשונה. במידה ופקידי ביקורת גבולות של משרד הפנים ילמדו שקרובי משפחה רחוקים יותר קשורים למבקש מקלט, ייתכן מאוד ויחשדו בהם ויסרבו לאשר את כניסתם לישראל. גם לאחר שעזב מבקש המקלט את הארץ, במידה ובידי ביקורת הגבולות מידע על קשר בינו לבין מבקר אחר, יתייחסו למבקר זה בחשד.

במידה וברצונכם (או ברצון חבר קרוב בן זוג) לקבל מעמד בישראל על בסיס עלייה נישואים לאזרח ישראל כנכד לחסיד אומות העולם, בקשת מקלט תסבך מאוד כל ניסיון קבלת מעמד בעתיד, במיוחד במידה ותצטרכו לצאת לחו"ל לפני הגשת הבקשה לשינוי מעמד.

הזכות לעבוד לבעלי נייר כחול (מבקשי מקלט בישראל מחזיקי אישור 2א5)

כפי שמפורט במאמר באתר זה בנושא העסקת פליטים, רשות האוכלוסין וההגירה מנסה לערפל את המצב הקיים. למרות שבאתר רשות האוכלוסין ישנו נוהל המפרט אלו מבקשי מקלט מותר ואסור להעסיק, פרסומי משרד הפנים יוצרים רושם מוטעה כאילו אסור להעסיק את כלל מבקשי המקלט.

אסור להעסיק מבקשי מקלט שעל רישיונם הזמני המילים "אינו רשאי לעבוד", ובעלי הוראות שהייה במתקן חולות. לעומת זאת, מותר להעסיק מבקשי מקלט בישראל אשר על רישיונם המילים "אינו מהווה רישיון עבודה". עם זאת, במידה ועל הרישיון הגבלה גיאוגרפית – "לא תתגורר ולא תעבוד בערים האלו" – אסור להעסיק אדם זה בערים המוגבלות.

כמה זמן לוקח עד שמתקבלת החלטה לגבי מבקש מקלט?

עם העלייה בכמות מבקשי המקלט, רשויות ההגירה של ישראל מנסות לקבל החלטה תוך זמן קצר מה שיותר. רק לפני עשור, העיון בבקשה יכול היה לקחת מספר שנים. בשנת 2018, קבלת התוצאות לאחר הראיון המקיף יכולה לקחת מספר חודשים או אף מספר שבועות, תלוי בעומס היחידה. רוב הבקשות מסורבות, מעטות נשלחות לעיון מחדש.

מה לעשות במידה ובקשתי לקבלת מקלט בישראל סורבה?

בעזרת עורך דין המתמחה בנושא קבלת מקלט בישראל, ניתן לערער על החלטת היחידה. ניתן לבקש להפנות את הבקשה לעיון מחדש. בהמשך ניתן לפנות בערר אל בית הדין לעררים, או להעביר את הבקשה לבית הדין לאחר שנדחה העיון. במידה ובית הדין לעררים מוצא כי החלטת היחידה לטיפול במבקשי מקלט היא סבירה, ניתן לערער על החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי.

לבסוף, ניתן לערער על החלטת בית הדין לעררים בפני בית המשפט העליון. בניגוד לערעור לבית הדין לעררים ובית המשפט המחוזי, זכות זו אינה שמורה. על מנת שערר לבית המשפט העליון יתקבל, יש להוכיח כי אכן החלטת היחידה ובתי הדין בערכאות הקודמות לקו בחוסר סבירות קיצוני.

מה בנוגע לוויזה הומניטארית למבקש מקלט?

דוברי רוסית נוטים לערבב בקשות מקלט ובקשות ויזה מטעמים הומניטריים למקשה אחת. מצד אחד, הדבר מובן – הרי הצלת אדם מרדיפה הוא דבר הומניטארי ביותר. עם זאת, חשוב לציין שמדובר במסלולים נפרדים לחלוטין. מי שפונה לקבל מקלט בישראל מטעמי רדיפה במדינת המוצא נמצא במסלול המפורט מעלה, שאין לו דבר וחצי דבר עם קבלת אשרה מטעמים הומניטאריים.

דוגמה לסיבה טובה לקבלת מעמד מטעמים הומניטאריים – מישהי שהייתה בהליך מדורג לאחר נישואין עם אזרח ישראל, אך ההליך נפסק לאחר גירושין, אלימות במשפחה, או פטירת בן הזוג. במקרה כזה יש הצדקה לקבל אשר שהייה מטעמים מיוחדים. ניתן להצדיק גם קבלת מעמד לאמא של אזרחית ישראל קטינה אשר חסרת משפחה אחרת.

מי שאינם יכולים לקבל אשר מטעמים הומניטאריים הם פליטים מבקשי מקלט, גם (במיוחד) במידה ונדחו על ידי היחידה לטיפול במבקשי מקלט. מי שצריך לקבל טיפול רפואי בישראל יכול לפנות בבקשה להארכת אשרת תייר לאחר הכניסה לארץ.

צרו קשר – עורכי דין הגירה לישראל

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בנושא מבקשי מקלט בישראל. צרו קשר עם משרד עורכי הדין בתל אביב ובירושלים במידה וברצונכם או ברצון חבר או קרוב משפחה להגיש בקשת מקלט בישראל. נשמח לתת מידע משפטי וסיוע בנוגע לבקשות מקלט וערר על החלטות משרד הפנים.


 

צרו קשר

  • ✓ Valid number ✕ Invalid number
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

גלול כלפי מעלה