Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

ילד מאומץ בחו"ל וקבלת אזרחות ישראלית

אירנה רוזנברג

רום לופוביצ'

שלום לכולם! הייתי בפגישת יעוץ עם יהושוע פקס וטל אופיר, ואני ממליץ אליהם מכל הלב, נתנו לי ולארוסה שלי את כל הזמן שהיינו צריכים, ענו לנו לכל השאלות בלי זלזול, בנוסף שולחים את כל המידע מסודר לאיימל, בקיצור עזרו לנו מכל הלב! ממליץ בחם לב!

האם ילד מאומץ בחו"ל על ידי ישראלים או זכאי עליה לישראל יכול לקבל מעמד בארץ הקודש? בכלל מקרה, על המאמץ לעמוד בתנאים מסוימים – להוכיח כי באפשרותו לטפל הילד המאומץ וכי הילד לא אומץ אך ורק במטרה לקבל מעמד בישראל.

משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בתחום קבלת מעמד בישראל. במאמר זה, עורכת דין מהמשרד תסביר את התנאים לקבלת אזרחות ישראלית עבור ילד שאומץ מחוץ לישראל.

ילד מאומץ בחו"ל

הכרה בילדים שאינם ביולוגים:

במאמרים קודמים התייחסנו להכרה באימוץ שבוצע בחו"ל. המקרים הנפוצים ביותר בישראל בתחום זה, הינו אימוץ ילדים בחו"ל על ידי זוגות חד מיניים או זוגות אחרים אשר לא מתאימים לתנאי האימוץ הנוקשים בארץ או אינם רוצים לחכות מספר שנים עד שיגיע תורם. זוגות אלו, לרוב, פונים למדינות חוץ כדי לקבל ילדים לאימוץ.

עלייה לאחר אימוץ

עולים חדשים לישראל שאימצו ילד שאינו יהודי בארץ מוצאם טרם עלייתם ארצה, נתקלים בפרוצדורה סבוכה מצד משרד הפנים ורשות האוכלוסין בבקשתם להכרה כאזרח בילדם שאינו יהודי ואינו זכאי שבות לישראל.

לעיתים, המקרה הוא הפוך. הילד המאומץ הוא יהודי וזכאי חוק השבות ואילו ההורים המאמצים אינם יהודים ואינם זכאים חוק השבות.

השאלה הנשאלת היא האם הכרה כמאומץ תעניק לילד מעמד זכאי חוק השבות מכח האימוץ אף על פי שאינו יהודי ואינו זכאי חוק השבות. מקרה ספציפי זה אינו מוסדר בחוק, ולכן כל מקרה כזה יידון בנפרד מול משרד הפנים.

אז איך מכירים בילד מאומץ לצרכי עלייה?

בשל שאלות דומות שעלו עם השנים ובעיקר לאחר עליית ברית המועצות בשנות התשעים, משרד הפנים יצר נהלים שעל פיהן ניתן להכיר בילד מאומץ גם לצורך עלייה במידה ואינו זכאי חוק השבות.

נהלים אלו פורסמו בשנת 1998 ועודכנו במהלך השנים בהתאם לצורך. הם כוללים שורת נהלים שנועדו להסדיר את נושא ההכרה באימוץ לצרכי עלייה.

תחילה על המבקש להצטייד ברשימת המסמכים הנדרשים לפרוצדורת העלייה וכן במסמכים המוכיחים את האימוץ כמו צו בית משפט ותעודת אימוץ שעליהם להיות מתורגמים ומאומתים נוטריונית.

יש לדעת כי בוגר מאומץ מעל גיל 18, לא יוכל לקבל הכרה באימוץ לצרכי עלייה אלא רק ילד עד גיל 18. יתירה מכך, בכדי למנוע מקרים של אימוץ לצרכי עלייה, פקידי הרישום יפעילו בדיקות מעמיקות לבדיקת אמיתות הפרטים במקרים בהם הילד אומץ סמוך למועד העלייה.

נוהל משרד הפנים:

כדי למנוע מקרים של אימוץ לצרכי עלייה, גיבש משרד הפנים נוהל לפיו תהליך האימוץ נעשה על ידי עמותה ייעודית שתפקידה לרכז את כלל הבירוקרטיה ולבדוק את פרטי המקרה לעומק.

התהליך אורך זמן רב מאחר והעמותה מבצעת בדיקות משלה ברשויות המדינה בה בוצע האימוץ ורק לאחר האישורים הנדרשים, מקבלים המבקשים את אישורה של העמותה. בנוסף, על המבקשים לשהות בארץ לתקופה של שלוש שנים מבין חמש השנים שקדמו לבקשה. כלומר, תושבים חוזרים אינם זכאים להגשת בקשה מסוג זה.

לאחר שהעמותה תקבל את כל האישורים הנדרשים, היא תפנה לרשות האוכלוסין בבקשה לאשר את כניסת הילד לישיבת קבע כאשר במסגרת אישור זה, תינתן אשרת כניסה לישיבת קבע בישראל ובהמשך תיבחן זכאותו למעמד אזרח.

ההליך הפרוצדורלי:

יש למלא בקשה למתן אשרת כניסה לישיבת קבע. בבקשה זו יש לציין את פרטי העמותה המטפלת, פרטי הילד ואזרחותו המקורית וכן פרטי ההורים. במסמך זה מאשר הנציג מטעם העמותה את הפרטים.

לבקשה יש לצרף צו אימוץ חלוט של מדינת החוץ ואישור של רופא העמותה כי הילד לא חולה וכן אישור מהרשות הרלוונטית במדינת החוץ כי ההורים הרשומים רשאים להוציא את הילד מהמדינה.

הליך זה כאמור הינו מורכב וארוך וכולל עמידה מול גופים שונים לשם קבלת האשרה המיוחלת וטיפול כולל בבקשה. אם ברצונכם לקבל סיוע משפטי בנושא זה, צרו קשר עם משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ובתל אביב לקבל סיוע ומידע משפטי.

ילד מאומץ בחו"ל

: 03-3724722

        055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top