חנינה מהנשיא – סמכות החנינה של נשיא המדינה

לנשיא סמכויות חנינה נרחבות המוענקות לו בחוק יסוד: נשיא המדינה כפי שיורחב בהמשך. סמכויות אלו מעניקות לנשיא אפשרות, לפי שיקול דעתו, להפחית מעונשם של עבריינים מורשעים. מדובר על הפחתה או המרה בזמני כליאה, קנסות, עבודות שירות או פסילת רישיונות מקצועיים.

סמכויות הנשיא מקנות לו גם אפשרות לחנינה מיוחדת הכוללת, בעת הצורך, מחיקת רישום פלילי לחיילים, אזרחים ישראלים יוצאי אתיופיה על פי המתווה למחיקת הרישום הפלילי בעניינם, עידוד יציאה ממעגל הזנות וחובות על רקע משבר הקורונה.

בעבר, סמכויות הנשיא לחנינה היו נתונות כמעט במלואם לשיקול דעתו. אלא שלאחר פרשת קצת חוקקו מגבלות לשיקול דעתו בנושא. על בקשות החנינה נעשית עבודה מקדימה שכוללת את משרד המשפטים ומערכת אכיפת החוק ובסופה ועדה מיוחדת ממליצה לנשיא על קיצבה או אי קיצבת עונשו של המבקש. עם זאת, בסופו של דבר מי שמוסמך לחתום על החנינה הוא הנשיא ולא אף אדם או גוף אחר.

מקורות החנינה בחוק

כאמור, הנשיא יונק את סמכותו לחון מהחוק:

סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה אומר כי "לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם".

סעיף 29(א) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א 2001 אומר כי "ועדת שחרורים מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה".

סעיף 18 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א 1981 אומר כי "נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם"

סעיף 2 לחוק הקלה באמצעי משמעת המוטלים על בעלי מקצעות מוסדרים, תשע"ז 2017 אומר כי:

(א) "הוטל על בעל מקצוע מוסדר… אמצעי משמעת של התליית רישיון, רשאי נשיא המדינה לבקשת בעל המקצוע המוסדר, לקצר את תקופת תוקפה של התליית הרישיון כאמור או להמיר את אמצעי המשמעת כאמור באמצעי משמעת אחר הקבוע בחיקוק המסדיר"

(ב) "הוטל על בעל מקצוע מוסדר… אמצעי משמעת של ביטול רישיון… רשאי נשיא המדינה לבקשת בעל המקצוע המוסדר, לקצר את התקופה האמורה".

מקורות החנינה בפסיקה

את החנינה רק הנשיא יכול לממש. הוא אינה יכול להאצילה לאחר והוא בעצמו חייב לחתום על החנינה, הוא ולא אחר. על כך ניתן ללמוד מהפסיקה של בית משפט העליון במאי 2019 בפסק דין בעניינו של משוחרר שליט שנשפט למאסר עולם אך שוחרר בעסקה. המדינה עשתה שימוש בחנינת הנשיא על מנת לשחרר את האסירים שחמאס דרש לשחרר (רע"ב 534/19). וכך כתבו השופטים יצחק עמית, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין: "נמצאנו למדים כי סמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים היא סמכות ייחודית ומהותית… בשל היותה סמכות ייחודית אשר מקנה לנשיא שיקול דעת רחב, חייב הנשיא להפעילה בעצמו ולא להעבירה לאיש – לא בדרך של אצילה ולא בכל דרך אחרת".

סמכות החנינה של הנשיא בא לשקול שיקולים נוספים, הקשורים למקרים ייחודיים, של חסד ורחמים, במקומות בהם מערכת המשפט אינה יכולה לתת להם פתרונות. כך למשל הסבירו שופטי העליון בבג"צ שהוגש נגד החלטת הנשיא לחון את עונשים של רוצחי הנער דני כץ באפריל 2008 (בג"צ 9631/07). אז כתבו השופטים אדמונד הלוי, יצחק דנצינגר ועוזי פוגלמן כי "סמכות החנינה וההקלה בעונש נושאת אופי ייחודי… בהפעלתה ניתן לנשיא שיקול דעת רחב. סמכות זו… הופקדה בידיו של הנשיא משום שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג. חסד ורחמים… על פי עצם טבעם אין הם ניתנים למדידה ולמשקל כשיקולי משפט מן המניין. הוא הדין באשר למקרים יוצאי דופן, שמסגרות המשפט הנוקשות אינן עשויות להתאים את עצמם להם".

בקשת חנינה מנשיא המדינה – איך מגישים חנינה לנשיא ?

בקשה חנינה מהנשיא היא הליך מורכב וארוך. הנשיא, או יותר נכון היועצת המשפטית שלו, מקבלת את בקשות החנינה שעברו את ההליכים הקודמים בלבד והנשיא בסופו של דבר הוא שחותם עליה.

חשוב לומר שאת הבקשות ניתן להגיש רק לאחר סיום ההליך המשפטי ואם מדובר בקנס, רק לאחר מיצוי ההליכים (הערעור והאחרים) במרכז לגביית קנסות. לא ניתן לבקש חנינה תוך כדי ההליך.

אז איך כותבים בקשת חנינה ומגישים פנייה לנשיא המדינה? לכתיבה עצמה מומלץ להיעזר בעורך דין המומחה לנושא.

• שלב ראשון: יש להגיש בקשה לחנינה. אם במערכת האזרחית היא מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים. אם במערכת הצבאית היא עוברת לפרקליטות הצבאית
• שלב שני: במערכת האזרחית – מחלקת החנינו במשרד המשפטים פונה לשב"ס, משטרה, פרקליטות המדינה, גורמי רווחה, גורמי רפואה ועוד לצורך איסוף מידע וגיבוש חוות דעת. במערכת הצבאי – הפרקליטות הצבאית עושה זאת
• שלב שלישי: במערכת האזרחית – חוות הדעת של מחלקת חנינו עוברת לשר המשפטים, המגבש בתורו חוות דעת מטעמו. במערכת הצבאית – חוות הדעת מועברת לראש אכ"א המגבש את חוות דעתו, וזו בתורו מגיע לרמטכ"ל המגבש גם הוא חוות דעת. כלל חוות הדעת מועברים בסוף אל שר הביטחון שגם הוא מגש את דעתו בנושא
• שלב רביעי: כאן המערכות הצבאיות והאזרחיות מתאחדות. חוות הדעת של שר המשפטים / שר הביטחון מגיעות ללשכה המשפטית בבית הנשיא
• שלב חמישי: הלשכה המשפטית בבית הנשיא מבצעת השלמת פרטים ובירורים ומעבירה את התיק ליועצת המשפטית לנשיא המדינה
• שלב שישי: היועצת המשפטית לבית הנשיא מגבשת את דעתה בנושא ומעבירה אותה יחד עם חוות הדעת האחרות אל נשיא המדינה, בצירוף תיק החנינה
• שלב שביעי: החלטת הנשיא. במקרים בהם הנשיא החליט להיענות לבקשה תתקיים חתימה על כתב ההקלה. כתב ההקלה יועבר לשר המשפטים / שר הביטחון לחתימת קיום והודעה על כך תשלך בכתב אל המבקש בצירוף כתב ההקלה. במקים בהם הנשיא החליט לסרב לבקשה תשלח על כך הודעה מנומקת בכתב למבקש.

בקשת חנינה מהנשיא – מה הסיכוי לקבל חנינה מהנשיא?

מרבית בקשות החניה אינם מתקבלות. על מנת לקבל את החנינה יש צורך בחוות דעת שיתמכו במקרה יוצא דופן שהמערכת המשפטית לא יכלה לקחת בחשבון כפי שיוסבר בחלק הבא.

נשיא המדינה חנינה

מתי מגיעים אותם מקרים יוצאי דופן שציינו השופטים? מדיניות הנשיא לחנינה מחלקת לשתי קטגוריות עיקריות:

• אמצעי לעשיית צדק וחסד במקום בו מערכת המשפט לא יכולה לעשותו: למשל מקרה יוצא דופן, שכללי המשפט הנוקשים מובילים לתוצאה לא צודקת, שינוי נסיבות לאחר גזר הדין או שינוי במציאות חברתית משפטית
• חנינה מטעמים של אינטרס ציבורי: למשל הפעלה אקטיבית של סמכות החנינה מתוך מתווי חנינה בשירות מהלכים חברתיים (דוגמת פרשת הרישום הפלילי של יוצאי אתיופיה בהפרות סדר), שחרור אסירים ביטחוניים וחנינה ראשי השב"כ בפרשת קו 300

אילו בקשות אינן בסמכות נשיא המדינה?

בקשות לשחרור אסיר בתום ריצוי שני שליש ממאסרו – בסמכות וועדת השחרורים, בקשה למחיקה רישום משטרתי בתיקים שנסגרו ולא הוגש בהם כתב אישום ובקשת החנינה מהנשיא הנוגעת לענישה שהוטלה על ידי בתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון.

בדצמבר 2021 סיפק נשיא המדינה יצחק הרצוג הצצה על מדיניות החנינות במשכן.

הנשיא הרצוג סבור כי יש להחמיר עם עברייני מין בעניין זה, עברייני אלימות במשפחה ופסולי רישיון נהיגה.

מדיניות הנשיא הרצוג תיתן משקל רב להליכי השיקום ולעבריינים קטינים וכן למי שנקלעו לחובות בשל משבר הקורונה.

מדיניות זו כוללת הקלה בעבירות של שימוש בסמים קלים לצורך עצמי, לחיילים ומשרתי השירות הלאומי שהורשעו טרם שירותם, ליוצאי אתיופיה על הפרות הסדר הציבורי ללא מאסר בפועל וביציאה ממעגל הזנות.

בימים אלה יעלה אזור אישי באתר בית הנשיא, בו יוכלו מבקשי החנינות לקבל באופן עצמאי מידע בנוגע לבקשת חנינה מנשיא המדינה שהגישו.

הליך מכתב חנינה לנשיא המדינה הוא הליך מורכב וארוך ומומלץ מאוד להיעזר בו בעורך דין המומחה לנושא, בעל ניסיון שידע כיצד להציג את הדברים באופן הברור והנהיר ביותר, שיביא לתוצאה לה המבקש מקווה. במשרדנו תוכלו למצוא עורכי דין מתחומי דין שונים, בעלי ניסיון של שנים שישמחו להיפגש איתכם, ולייעץ לכם בכל שאלה.

 :  :

03-3724722

055-9781688

[email protected]

מאמרים קשורים לנושא:

הגבלת מזומן – המדינה מצמצמת עסקאות במזומן ל-6,000 שקלים מסלול מהיר – קבלת דרכון חירום בנתב"ג רישום מפלגה חדשה בישראל נציב תלונות הציבור – כיצד אפשר להגיש תלונה נגד משרדים ממשלתיים בישראל זכויות נפגעי עבירות מין או אלימות חמורה שינוי פרטים במרשם האוכלוסין רכישת מפלגה בישראל (מידע משפטי) עורך דין הגנת הפרטיות פיצויים בתביעות לשון הרע פגיעה בזכות לשם טוב הגבלת השימוש במזומן (חוק המזומן) צו הרחקה – מידע משפטי דחיית דיון או שינוי מועד דיון פטור מצה״ל – מידע משפטי ועדת התאמה לשירות בצה״ל (מידע משפטי) לא יהודייה לא תוכל לעבוד בשנצליה בשל שיקולי כשרות ביטול פסק דין – מתי זה אפשרי? עתירת אסיר נגד ועדת השחרורים עתירת אסיר – מניעת התייחדות (מידע משפטי) השיטה האדברסרית במשפט הישראלי