Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

חוק האזרחות והכניסה לישראל

Michael Decker

רום לופוביצ'

שלום לכולם! הייתי בפגישת יעוץ עם יהושוע פקס וטל אופיר, ואני ממליץ אליהם מכל הלב, נתנו לי ולארוסה שלי את כל הזמן שהיינו צריכים, ענו לנו לכל השאלות בלי זלזול, בנוסף שולחים את כל המידע מסודר לאיימל, בקיצור עזרו לנו מכל הלב! ממליץ בחם לב!

חוק האזרחות והכניסה לישראל )הוראת שעה), התשס"ג-2003 עלה לאחרונה לכותרות בעיקר בהקשריו הפוליטיים, לאחר שפגה הוראת השעה האוסרת על איחוד משפחות והכנסת לא הצליחה לגבש רוב להארכה שלה. אך היבטיו המשפטיים מעלים שאלות באשר לחוד יסוד כבוד האדם וחירותו, חופש תנועה והזכות לקיים חיי משפחה ולבחור היכן לקיימם. במאמר זה נסקור את היבטיו המשפטיים של חוק האזרחות.

מהו חוק האזרחות

חוק האזרחות והכניסה לישראל עוסק באיסור איחוד משפחות בין ערביי ישראל לבין פלסטיניים תושבי יהודה שומרון וחבל עזה.

בתחילה, התקבל חוק האזרחות והכניסה לישראל כהחלטת ממשלה מס' 1813 ב-12.5.2002, שם הוחלט כי יש להגביל את הענקת מעמד אזרח או תושב לתושבי האזור שאינם תושבי מדינת ישראל, מכוח חוק האזרחות בדרך של איחוד משפחות, וכמו כן יש להגביל את האפשרות לתת לתושבים  רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל בהתאם לתחיקת הביטחון באזור.

חוק האזרחות בישראל

החלטת הממשלה היא בעקבות השתתפות גוברת והולכת של פלסטיניים שקיבלו מעמד בארץ משום איחוד משפחות (נישואים עם ערביי ישראל) בפיגועים בפנים הארץ, במסגרת האינתיפאדה השנייה.

בבסיס להחלטת הממשלה מס' 1813 נאמר כי הרקע להחלטה הינה העובדה כי "מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, הסתמנה מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל". דוגמה טובה לכך היא כי בממוצע, בכל פיגוע חמישי היה מעורב בו פלסטיני זכה למעמד בישראל.

מכאן אנו למדים כי אף על פי שלמראית עין ובקריאה ראשונה החוק נראה כחל תיאורטי על כל אזרחי מדינת ישראל, בפועל באופן מעשי חלה הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל רק על אזרחי ישראל ממוצא ערבי, והוא מגביל אותם להינשא ולהתאחד עם משפחותיהם באזור יהודה שומרון וחבל עזה אשר אינם תושבים של יישוב ישראלי. בתיקון השני לחוק התווספו לאותה רשימה מכובדת הגבלות על ממדינות ערב המקיפות את מדינת ישראל, ובינהן ירדן, איראן, לבנון, סוריה ועיראק.

חשוב לציין ולהדגיש כי המונח "איחוד משפחות" אינו מתייחס לאיחודם של בני משפחה אשר נקרעו זה מזה ערב קום המדינה במסגרת מלחמת העצמאות ומבקשים לשוב ולהתאחד עם היקרים להם, אלא נוגע למצב נפוץ ונפיץ בו אזרח או תושב ממוצא ערבי – ישראלי מבקרים בשטחים או במדינת אויב ובעקבות כך מבקשים להתחתן עם תושב אותם אזורים, ולהביאם עימם חזרה לתוך מדינת ישראל, כאשר במרבית הפעמים מגיעים יחד עם בני הזוג המהגרים גם בני משפחה נוספים למדינת ישראל, וזוכים מתוקף כך למעמד של אזרח, או לכל הפחות מעמד של תושב.

מיום חקיקת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 עורר החוק ביקורת רבה ביחס לשאלת חוקיות החוק באשר להגבלות המנויות הנוגעות לאזרחים ממוצא ערבי ישראלי הנוגעים לחופש התנועה, וכן לחופש הבחירה למי להינשא והיכן לקיים את חיי המשפחה.
בעקבות הביקורות הרבות הוגשו ארבעה בג"צים: בג"ץ  466/07, בג"ץ  544/07, בג"ץ  830/07, בג"ץ  5030/07 אשר אוחדו יחדיו לבג"ץ אחד שזכה לכינוי "בג"צ איחוד משפחות". העתירות הוגשו על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל והאגדה לזכויות האזרח.

בעקבות הביקורת על חוקיות החוק ולח"צ מצד בג"ץ תוקן התיקון הראשון לחוק בו הכנסת שינתה את הוראות החוק וצמצמה את ההגבלות כך שיחולו רק על גברים מתחת לגיל 35 ועל נשים מתחת לגיל 25.

בג"ץ איחוד משפחות

כאמור כנגד חוקיותיו של חוק זה הוגש בג"ץ איחוד משפחות .במקביל לעתירה אשר הוגשה לשם המשכת הנוהל הקבוע בחוק 'האיחוד', עמדה מנגד עתירת תנועת "גדר לחיים" אשר התמקדה בנחיצותו של חוק האזרחות והכניסה לישראל. שתי העתירות נדונו יחדיו בהרכב מורחב של 11 שופטים.
ב-14 במאי 2006 קיבל בג"ץ ברוב של 6 מול 5 שופטים, את הטענה שמדובר בחוק בלתי חוקתי, הסותר את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ביחס לזכויות האדם הבסיסיות המנויות בו באשר לחופש התנועה, והזכויות הבלתי מנויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם באשר לחופש לקיים חיי משפחה ולבחור היכן לקיימם.
למרבה הפלא, למרות קבלת העתירה ברוב של 6 מול 5 שופטים, נדחתה העתירה בעקבות שינוי דעתו של השופט אדמונד לוי שקבע כי אין טעם להכריז על פסלותו של החוק עת שתוקפו של החוק עומד לפוג ממילא בתוך מספר חודשים מיום ההכרעה בבג"ץ איחוד המשפחות. לאור קביעה זאת נוצר מצב בו מתקיים רוב של שישה שופטים לקביעה שאין לפסול את חוק האזרחות והכניסה לישראל, זאת אף-על-פי כי בפועל מרביתם של השופטים סברו כי הוא מנוגד לחוק-היסוד כבוד האדם וחירותו. פסק הדין המרכזי בדעת המיעוט היה של כבוד השופט מישאל חשין ובו פסק שהזכות לקנן חיי משפחה מלאים כנגזרת מהזכות לכבוד האדם, המנויה בחוק-היסוד, וכן הזכויות לחיי משפחה ולשוויון הנגזרות ממנה, אינן כוללות את זכותם של אזרחים ישראלים שתותר כניסתם של בני-זוגם הזרים לישראל.

מאז ניתן פסק הדין בבג"ץ איחוד המשפחות באשר לחוקיות חוק האזרחות והכניסה לישראל, הוארך תוקפו של החוק בכל שנה באמצעות הוראת שעה, כאשר הפעם האחרונה בו הוארך תוקפו של החוק היה ב-17 ביולי 2011, אשר נערכו בו מספר תיקונים כמתואר לעיל. בעקבות הארכת ואי פקיעתו בפועל הוגשו לבג"ץ עתירות נוספות נגד החוק, כאשר בין יתר הטענות כנגד חוקיותו של החוק, הטענה העיקרית הסתמכה והתבססה על העובדה כי רוב שופטי ההרכב שדן בעתירות הקודמות סברו שהחוק אינו חוקתי ונוגד את הזכויות המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. העתירה האחרונה מתמקדת בהשפעת הוראות החוק ככל שהוא נוגע לילדים. העתירות הועברו אף הן לדיון בפני הרכב מורחב של 11 שופטים.

חוק האזרחות החדש

לבסוף בחודש ינואר 2012 בהרכב מיוחד של 11 שופטים, דחה בג"ץ את כל העתירות שהוגשו כנגד חוק חוק האזרחות והכניסה לישראל. בגוף ההחלטה נכתב על ידי הרכב השופטים כי יש להכיר בקיומה של זכות חוקתית לחיי משפחה, אך עם זאת נקבע על ידי הכרב השופטים כי היא לא חייבת להיות ממומשת דווקא בישראל. עוד נקבע על ידי הרכב השופטים כי גם אם מתקיימת פגיעה בזכויות חוקתיות המנויות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, בהן הזכות לשוויון והזכות לקיים חיי משפחה בכבוד, הפגיעה היא מידתית ועומדת בפסקת ההתגברות הקבועה בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו המאפשרת פגיעה מסוימת ומסויגת בזכויות המנויות בחוק היסוד כבוד האדם וחירותו. הסבר לכך הוסיף השופט אשר גרוניס, אשר תמך בדחיית העתירה, והוסיף וכתב בנימוקיו לפסק הדין ש"זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית". זאת ביחס לשינוי והגידול הדמוגרפי הצפוי בקרב ציבור ערביי ישראל עד אשר מסכן את האיזון הדמוגרפי הקיים כאשר מעלה חשש כי בעוד כ4 עשורים, יתהפך האיזון הדמוגרפי בארץ לטובת ציבור ערביי ישראל במאזן של 51% מגודל האוכלוסייה.

חוק האזרחות והכניסה לישראל

:03-3724722

       :055-9781688

 [email protected]

צרו קשר

Scroll To Top