Skip to content
Contact Us: 03-3724722 | 055-9781688 | [email protected]

דיני נזיקין

יהודה אלחרר
יהודה אלחרר

ערן כהן

הגעתי לעו"ד מיכאל דקר בזכות הביקורות המעולות עליו ולגמרי זכיתי! שכרתי את שירותי המשרד בתחום דיני המשפחה בתביעה שהגשתי למשמורת משותפת והפחתת מזונות והגעתי לתוצאה המיוחלת, דבר שחשבתי שלא אפשרי. מעבר לשירות המקצועי והאמין לו זכיתי מתחילת הדרך, מיכאל נתן לי הרגשה של בן בית ונסך בי רוגע ובטחון לאורך כל הדרך עם המון סבלנות ואמפתיה. תודה גדולה גם לשאר צוות המשרד - יישר כח! בהערכה רבה, ערן כהן

מאמרי המשרד בתחום נזיקין

תחום דיני הנזיקין הוא תחום רחב, העוסק בסיטואציות נזקיות; נסיבות שונות שבהן נגרם נזק, ונשאלת השאלה על מי יש להטיל את האחריות לקרות הנזק. חלוקת הסיכונים בין המזיקים השונים ובמקרים המתאימים בין המזיק לניזוק, היא חלק אינטגרלי מדיני הנזיקין. הטלות אחריות בנזיקין, משמעה כי המזיק, כלומר: האחראי לנזק, יישא בנטל הכלכלי של נזקי הניזוק.

עולם דיני הנזיקין כולל תחומים משניים רבים, ביניהם: רשלנות רפואית, תאונות תלמידים, תאונות דרכים, רשלנות רשויות מקומיות, נזקי גוף, נזקי רכוש ועוד.

במאמר זה, מאת משרד עורכי הדין שלנו, נסביר לכם על עוולות נזקיות, נציג דוגמאות ונדון באחריות לנזק.

המקור החוקי – פקודת הנזיקין

פקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968‏ (להלן: "פקודת הנזיקין"), היא הדין המרכזי שמסדיר את דיני הנזיקין בישראל. לצידה קיימים דברי חקיקה נוספים שמסדירים תחומים אחרים בדיני נזיקין (למשל: תאונות דרכים).

בפקודת הנזיקין מפורטות סוגי העוולות השונות. עוולות הן התנהגויות אסורות שמקימות אחריות בנזיקין.

עוולות נזקיות

סוגי העוולות הנזקיות נחלקים לשניים: עוולות ספציפיות ועוולות מסגרת. כדי שהתנהגות של אדם או גוף כלשהו תיחשב כמעוולת, וניתן יהיה לתבוע בגינה, עליה לעמוד בתנאי העוולות.

מבין העוולות הספציפיות המצוינות בפקודת הנזיקין, נזכיר את העוולות הבאות: כליאת שווא, הסגת גבול במקרקעין, הסגת גבול במטלטלין, תקיפה, היזק ע"י כלב, מטרד וגרם הפרת חוזה.

כך למשל, הסגת גבול במקרקעין מוגדרת ככניסה למקרקעין שלא כדין, היזק או הפרעה בידי אדם למקרקעין שלא כדין. עם זאת, נקבע מפורשות, כי לא ניתן לתבוע פיצויים על הסגת גבול במקרקעין אם לא נגרם לתבוע נזק ממוני כלשהו. כלומר, תנאי הסעיף מחייבים הוכחת נזק שנגרם לתובע.

לעומת עוולות ספציפיות, עוולות מסגרת לא קובעות כי התנהגות כזו או אחרת עשויה להקים חבות בנזיקין, אלא הן קובעות כללים עקרוניים לפיהם יבחן כל מקרה, ויוחלט האם יש להטיל אחריות. שתי עוולות המסגרת לפי פקודת הנזיקין הן: רשלנות והפרת חובה חקוקה.דיני נזיקין

רשלנות

רשלנות היא עוולת המסגרת הנפוצה ביותר בתביעות נזיקין, והיא מוגדרת בסעיף 35 לפקודת הנזיקין. מכח עוולה זו יש לבדוק האם אדם או גורם מסוים התרשל כלפי פלוני, והאם כתוצאה מרשלנות זו נגרם לפלוני נזק.

מכח סעיף 35 לפקודה, יש לעמוד בארבעה מבחנים מצטברים, באמצעותם ניתן יהיה לקבוע אם המזיק התרשל כלפי הניזוק-התובע:

  1. האם קיימת חובת זהירות כלפי הניזוק – המושג חובת זהירות כולל בתוכו חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית – חובת זהירות כללית בין המזיק לניזוק. חובת זהירות קונקרטית – חובה זו נבחנת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. במסגרתה נבחנת השאלה האם בנסיבות האירוע, קיימת חובת זהירות של הנתבע כלפי התובע-הניזוק. חובת זהירות זו נבחנת לאור השאלה האם "אדם סביר" היה צריך לצפות באותן נסיבות, כי המעשה או המחדל שלו עלול לגרום לנזק לניזוק. כך למשל, לא כל נזק שנגרם לחולה בניתוח יוביל למסקנה כי היתה רשלנות רפואית מצד הרופא המנתח ו/או הצוות. בית המשפט יבחן את השאלה, האם בנסיבות המקרה, רופא סביר היה נוהג כך או לא.
  2. האם חובת הזהירות הופרה – במסגרת מבחן זה תבחן השאלה האם המזיק חרג מסטנדרט הזהירות המוטל עליו, שכן חלה החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק.
  3. האם נגרם לניזוק-התובע נזק כתוצאה מהפרת החובה – הנזק יכול להיות ממוני וגם נזק לא ממוני – כאב וסבל, עוגמת נפש וכדומה.
  4. האם קיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק – זוהי שאלה לא פשוטה במרבית המקרים. עו"ד נזיקין אשר בונה את התיק יצטרך להוכיח בפני בית המשפט כי מתקיים קשר סיבתי עובדתי וכן קשר סיבתי משפטי.

קשר סיבתי עובדתי, משמע: קיים קשר עובדתי בין המעשה הרשלני לבין התוצאה. קשר סיבתי משפטי – מבחן הצפיות הנורמטיבית.

אם הוכח הקשר הסיבתי, השלב הבא הוא הוכחת הנזק שנגרם לתובע. עורך הדין שמייצג את התובע יוכיח את הנזק לרוב באמצעות חוות דעת רפואית וחוות דעת בתחומים נוספים – הכל בהתאם לנושא התביעה ולנזק שנגרם

הפרת חובה חקוקה

עוולה זו מוגדרת בסעיף 63 לפקודה. במסגרתה נבחנת השאלה האם המזיק הפר חובה חקוקה שנועדה להגן על הניזוק, על בני אדם בכלל או על בני אדם מסוג הניזוק, והאם ההפרה של החובה גרמה לניזוק נזק מהסוג שהחיקוק התכוון אליו ובשל רשלנות המזיק.

כך למשל, על פי החוק (פקודת העיריות – סעיף 235(2)), הרשות המקומית אחראית לניקוז ברחובות שבתחום שיפוטה. הרשות המקומית מבצעת את חובתה בעצמה או ע"י רשות ניקוז מקומית. במקרה של נזקים והצפות ופגיעה של תושב, תבחן השאלה האם הרשות הפרה חובה חקוקה והאם נהגה בזהירות הנדרשת כדי למנוע הצפות.

אם נמצא, כי המזיק הפר חובה חקוקה, פונים להוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת חובה זו.

אשם תורם

הטענה של אשם תורם היא אחת מטענות ההגנה שעומדות למזיק. הטענה קבועה בסעיף 68 לפקודה, ולפיה הניזוק נושאי באחריות לנזק שנגרם לו – באופן מלא או חלקי. אם המזיק יצליח להוכיח את טענתו, שיעור הפיצוי יופחת בהתאם לגובה הנזק שהוא אחראי לו. במקרים שבהם בית המשפט יקבל את הטענה במלואה ובית המשפט יקבע כי יש לייחס לניזוק 100% אשם תורם, הניזוק לא יקבל פיצוי.

התיישנות

אין להשתהות יתר על המידה בהגשת התביעה הנזיקית. הכלל הוא כי תביעת נזיקין מתיישנת תוך 7 שנים מהיום שבו נולדה עילת התביעה (ישנם חריגים לכלל). לכן חשוב להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בנזיקין כדי שיגיש עבורכם תביעה בזמן, תוך צירוף המסמכים והראיות שיתמכו בטענותיכם.

ביחס לקטינים, מרוץ ההתיישנות הוא שונה ומתחיל כאשר הקטין מגיע לגיל 18.

 לסיכום

אם נגרם לכם נזק גוף או נזק רכוש כתוצאה מתאונה או אירוע כלשהו, חשוב לפעול בחוכמה, ולהתייעץ בהקדם עם עורך דין נזיקין, כדי שינחה אתכם כיצד לפעול. חשוב לתעד את הנזק, לפנות לבית החולים (כאשר מדובר בנזק גוף – למשל, עקב נפילה לבור ברחוב ופגיעה בקרסול), לאסוף ראיות, לשמור קבלות בגין הוצאות שהוצאתם ולבדוק האם יש לכם פוליסת ביטוח שמעניקה לכם זכויות עקב הפגיעה.

במשרד עורכי הדין שלנו ישנם עורכי דין המתמחים בדיני נזיקין, ואשר יבחנו את המקרה שארע לכם, ייעצו לכם האם יש מקום להגיש תביעה נזיקית וילוו אתכם עד לקבלת הפיצוי.

משרדנו הוותיק, אשר עוסק בתחומים רבים בעולמות המשפט השונים, הקים לאחרונה מחלקה של דיני נזיקין, מתוך מטרה לסייע ללקוחותינו ולתת להם את הליווי והטיפול המתאים גם בפן הנזיקי.

 :  :

מאמרים קשורים לנושא:

Default Thumbnailשאלות ותשובות בדיני נזיקין – עורך דין לענייני נזיקין בישראל עונה על שאלותיכם Default Thumbnailעורך דין נזיקין Default Thumbnailמתי ניתן לתבוע פיצויים בגין פציעה בטיול? (הסבר משפטי מפי עו״ד מומחית לדיני נזיקין) Default Thumbnailתביעה נגד רופא שיניים (מידע משפטי מפי עו״ד מומחית לדיני נזיקין) Default Thumbnailייעוץ מעורך דין אזרחי לענייני נזיקין בישראל Default Thumbnailעיקרון אחריות מוחלטת בתאונות דרכים והאשמה בדיני נזיקין Default Thumbnailאישור היעדר תביעות (מידע משפטי מפי עורך דין נזיקין ותאונות דרכים) Default Thumbnailתביעה נגד העירייה – נפילה ברחוב Default Thumbnailתאונה או נפילה בשטח פרטי Default Thumbnailכיצד ניתן לתבוע פיצויים בגין טביעה בים? (הסבר משפטי) Default Thumbnailפיצויים על פוסט טראומה לאחר תאונה Default Thumbnailתאונה במהלך עבודה מהבית – האם ניתן להכיר בה כתאונת עבודה? Default Thumbnailרשלנות בניתוחי לב – מידע משפטי Default Thumbnailהתיישנות תביעת תאונת דרכים (מידע משפטי) Default Thumbnailתאונת מדרכה (מידע משפטי) Default Thumbnailייעוץ משפטי מעורך דין לענייני רשלנות Default Thumbnailתאונת החלקה על כתם שמן (מידע משפטי) Default Thumbnailפגיעה ממוצרי קוסמטיקה בלתי מאושרים Default Thumbnailמה ההבדל בין הליך אזרחי והליך פלילי Default Thumbnailקשר סיבתי בנזקי גוף ותאונות דרכים

צרו קשר

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

Scroll To Top