אימוץ ילד יהודי על ידי משפחה שאינה יהודייה – זכאות עלייה
אימוץ ילד יהודי או קטין זכאי שבות על ידי משפחה שאינה זכאית שבות מעורר שאלה בנוגע לאפשרויות העלייה של אותו הילד לאחר הגיעו לבגרות ורצונו לעלות ארצה. משרד עורכי הדין שלנו מתמחה בנושאי עלייה והגירה לארץ. במאמר זה, עורך הדין מיכאל דקר יבחן את התופעה של יהודים או צאצאי יהודים שאומצו בתור קטינים על ידי משפחות לא יהודיות, וגדלו בסביבה שאיננה יהודית, אשר מבקשים לעלות ארצה לאחר הגיעם לבגרות.
האם לאחר אימוץ ילד יהודי זכאי לעלייה?
חוק השבות, 1950, מגדיר יהודי בתור מי שאימו יהודיה, או מי שנתגייר, ושאיננו בן דת אחרת (סעיף 4ב לחוק השבות). חוק השבות מאפשר לילדים ונכדים של יהודים לעלות לארץ, כמו גם לבני הזוג של יהודים ובני זוג של ילדי ונכדי יהודים (סעיף 4א(א) לחוק השבות).
השאלה הנשאלת היא: האם אימוץ של אדם זכאי שבות על ידי משפחה לא יהודייה, בהתאם להגדרות דלעיל של חוק השבות, מנתקת את זכאותו לעלות לישראל, ואת קשר הדם עם הוריו היהודיים, ו/או סביו היהודיים ?
חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה:
השאלה ולפיה אימוץ על ידי לא יהודים מנתקת קשרי דם הוכרעה בתיק בג"ץ 9249/04 רגינה ברניק נ׳ משרד הפנים. לאחר הליכים רבים שנוהלו בפני משרד הפנים, ובפני בג״צ, הוגשה לבג״צ חוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, מר מני מזוז, אשר משמש כיום שופט בבית המשפט העליון.
מני מזוז בחוות דעתו קבע כי חוק אימוץ ילדים, 1981, מתמקד בעניינים אחרים מאלו שבהם מתמקד חוק השבות (ובפרט במעמד, בזכויותיו וחובותיו של המאומץ כלפי הוריו, הן הביולוגיים והן המאמצים), וחוק השבות, לעומת זאת, עניינו בזיקתו של אדם לעמו, לעם היהודי.
חוות דעת זו בעצם קובעת שקשר הדם של זכאי השבות עם הוריו, ו/או סביו, הביולוגיים, איננו מנותק בעקבות אימוץ למשפחה לא יהודיה. בעקבות חוות הדעת, זכתה העותרת גב' רגינה ברניק באזרחות ישראלית מלאה מכוח חוק השבות.
עלייה לארץ לאחר אימוץ:
יש לציין שאימוץ על ידי משפחה זכאית שבות מאפשר למאומץ לעלות לארץ מכוח הוראות חוק השבות. אדם לא יהודי זכאי לעלות לישראל מכוח אימוץ אל משפחה זכאית שבות, ואפילו לעיתים בנסיבות מסוימות במקרים שבהם האימוץ לא היה רשמי. אי לכך, אדם זכאי שבות (יהודי או צאצא ליהודי), זכאי לעלות לישראל אף אם אומץ על ידי משפחה שאינה זכאית שבות, וזאת מכוח קשרי דם להורים, ו/או סבים, יהודיים.
יישום הלכת ברניק בפועל:
עורכי דין ממשרדנו (מיכאל דקר ויהושע פקס) יישמו את הלכת ברניק בפועל במספר מקרים. כך לדוגמה, בבג״צ 7160/09 טימותי סטיגר נ' שר הפנים, הוחלט להעניק לעותר, אשר אומץ על ידי משפחה לא יהודית, אזרחות ישראלית כבן ביולוגי של אב יהודי, לפי סעיף 4א(א) לחוק השבות.
לאור האמור דלעיל, אם זכאי שבות בהתאם להוראות של חוק השבות, אומץ על ידי משפחה שאיננה זכאית שבות, ומאחר והוראות חוק האימוץ דנות בעניינים שונים מאלו שבהם דן חוק השבות, ומתכליתו של חוק השבות, הרי שקשר הדם של המאומץ זכאי השבות עם מורשתו היהודית, איננו מנותק, ואותו זכאי שבות מאומץ, יהיה זכאי, ככלל, לעלות לארץ, מכוח חוק השבות.
מעמד להורים לחייל בודד:
במידה וקטין זכאי עלייה להורים שאינם זכאי עלייה עולה לארץ ומתגייס לצה"ל כחייל בודד, הוא רשאי לבקש מעמד בישראל להוריו על פי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה.
צרו קשר – משרד עורכי דין הגירה ואזרחות ישראלית
משרד עורכי הדין שלנו בירושלים ותל אביב מתמחה בנושאי עלייה לארץ. צרו קשר כדי לקבל סיוע משפטי בנושאי הגירה לישראל או עלייה לאחר אימוץ ילד יהודי, או כל בעיה אחרת הקשורה למשרד הפנים.
:
: